פומלה ופומלית ובריאות: מה שחשוב לדעת

כותרת1

פומלה היא פרי ההדר הגדול ביותר ומכונה בלעז Citrus Maxima, ומוכרת בטעמה המתקתק-חמצמץ האופייני, ומתחרה לעתים באשכולית על מעמד פרי ההדר הבריא ביותר. הפומלה עשירה בסיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון שמספקים לה יתרונות בריאותיים בלתי מבוטלים. מחקרים מהשנים האחרונות מזהים בפומלה מעלות בין השאר בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם, הפחתת משקל עודף ומניעת סרטן.

הפומלה משתייכת מבחינה בוטנית למשפחת הפיגמיים (Rutaceae), אליה משתייכים גם פירות הדר נוספים כגון תפוזים, לימונים ואשכוליות. לצד הפומלה ישנה פומלית – הכלאה שבין פומלה לאשכולית, שפותחה באוניברסיטת קליפורניה בארה"ב והפכה אף היא לפופולארית ברבות השנים.

הפומלה נפוצה בסתיו ובחורף בחנויות המזון ובשווקים, וניתן לאכול אותה, לסחוט ממנה מיצים ואף לשלב אותה בסלטים שונים – הן סלטים מלוחים והן סלטי פירות.

כותרת 2

בדומה לאשכולית, מטופלים בתרופות ובכללם חולים כרוניים נדרשים לבדוק אם הם רשאים לאכול פומלה, שכן היא חוסמת אנזים שאחראי על פירוק של תרופות רבות בכבד, ואכילתה בשילוב תרופות אלה עלולה להוות שילוב מסוכן.

הערכים התזונתיים של פומלה

פומלה היא פרי הדר שמוצלח להוסיף לתפריט בריאותי מאוזן, מאחר שהיא מכילה מרכיבים בריאים רבים, לצד תכולה נמוכה של קלוריות. 

כותרת 3

קלוריות: פומלה היא מהפירות הדלים בקלוריות. לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי (USDA), פומלה לבנה מכילה 38 קלוריות למאה גרם פרי, אם כי חשוב להכיר בכך שהפומלה היא פרי גדול, שגודלה מעל לחצי קילו, ופומלה שלמה מכילה למעשה כמות לא מבוטלת של כ-230 קלוריות. פומלית מכילה כמות קלוריות דומה לפומלה, אולם היא קטנה יותר בגודלה, ולכן בפומלית שלמה כמות קטנה יותר של כ-160 קלוריות.

כותרת 4

פחמימות: במאה גרם פומלה כ-9.62 פחמימות. האינדקס הגליקמי של פומלה נחשב לנמוך – 42 יחידות, אם כי גבוה יותר מזה של אשכולית (25 יחידות), כלומר שהיא משפיעה באופן מתון על עלייה ברמות הסוכר בדם, וככלל מומלצת לסוכרתיים מאחר והיא עשירה בסיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון – וזאת כשהיא נאכלת טרייה ובמידה ומבלי לפזר סוכר מעליה.

חלבונים: פומלה איננה מהווה מקור טוב לחלבונים מן הצומח. במאה גרם פומלה 0.76 גרם חלבון בלבד – מעט יותר מאשכולית (0.5 גרם חלבון למאה גרם פרי).

שומנים: שומנים צמחיים מצויים בפומלה בכמות אפסית: 0.04 גרם שומנים במאה גרם פומלה – אף פחות מאשכולית (0.1 גרם שומנים למאה גרם).

סיבים תזונתיים: פומלה נודעת כאחת מפירות ההדר העשירים בסיבים תזונתיים בכמות של 1 גרם סיבים בכל מאה גרם פומלה, ולמעשה 6 גרם סיבים בפומלה שלמה – כרבע מהתצרוכת היומית המומלצת. תכולת הסיבים הגבוהה מאפשרת פירוק מתון ומדורג של הפחמימות-סוכרים בפומלה, בהשוואה למזונות הנמוכים בסיבים.

ויטמינים ומינרלים: בפומלה מעל ל-15 ויטמינים ומינרלים, ובין השאר היא מכילה ויטמין C בכמויות גבוהות ביותר של 61 מ"ג למאה גרם פרי – כמות המשתווה ל-81.3% מהתצרוכת היומית המומלצת לנשים (75 מ"ג ליום) ו-67.7% מהתצרוכת היומית המומלצת לגברים (90 מ"ג ליום), ופומלה שלמה יכולה לספק כמות ויטמין C המספיקה לארבעה ימים לגבר וקרוב לחמישה ימים לאישה.

בפומלה גם מינונים נמוכים של חומצה פולית, תיאמין (ויטמין B1), ניאצין (ויטמין B3) וריבופלבין (ויטמין B2), ויטמין D וויטמין E. סקירה מהודו שפורסמה ביולי 2024 בכתב העת Current Research in Nutrition and Food Science מצאה בפומלה גם כמות מכובדת של ויטמין A במינון של 20 עד 30 מ"ג למאה גרם, אם כי יש מדידות שלא זיהו ויטמין זה בפרי. ויטמין A נחשב למועיל בין השאר לבריאות העיניים.

בפומלה מצוי גם מינרל האשלגן בכמות מכובדת של 216 מ"ג למאה גרם פרי, כאשר פומלה שלמה מספקת כמחצית (50%) מתצרוכת האשלגן המומלצת לגבר ומעל לשליש (38%) מהתצרוכת המומלצת לאישה. בפומלה גם כמויות נמוכות של זרחן, מגנזיום, סידן, נתרן, ברזל ואבץ – בסדר יורד.

נוגדי חמצון: הפומלה עשירה במיוחד בנוגדי חמצון שמספקים לה יתרונות רפואיים רבים. ככלל, נוגדי חמצון מגנים על תאי הגוף מפני תהליכי חמצון שנגרמים על ידי הרדיקלים החופשיים ומתבטאים בהזדקנות התאים. נוגד החמצון המרכזי בפומלה הוא כמובן ויטמין C, ונוגדי חמצון נוספים הם פנולים מקבוצת הפלבנואידים. בפומלה אדומה גם כמות מכובדת של קרוטנואידים.

שני נוגדי החמצון המאפיינים פומלה וקיימים גם באשכולית, ואחראים לטעמן המר-מתקתק, קרויים נרינג'נין (Naringenin) ונרינג'ין (Naringin) המשתייכים לקבוצת הפלבנואידים, ואלו נקשרו במחקרים ליתרונות בריאותיים רבים, ובהם הורדת רמות הכולסטרול הרע LDL בדם ומניעת סרטן. נוגד חמצון נוסף המשתייך לקבוצת הפלבנואידים שמאפיין פירות הדר רבים, ובהם גם פומלות – הוא הספרידין (Hesperidin) אשר מדגים במחקרים בחיות מעבדה את יעילותו במניעת טרשת עורקים ומחלות לב.

פורנוקומרינים: בדומה לאשכולית, פומלה מכילה כימיקליים צמחיים המכונים 'פורנוקומרינים' (Furanocumarins), אשר מעכבים אנזים המסומן באותיות CYP3A4 שמצוי בכבד ובדפנות המעי הדק – אשר אחראי על פירוק וסילוק מהגוף של תרופות רבות מהגוף. מרכיבים אלה מצויים גם בפרי הטרי וגם במיץ סחוט.

טרפנים: פומלה מכילה גם טרפנים (Terpenes) – קבוצה של תרכובות אורגניות שמגנות על צמחים שונים מפני מזיקים, אשר בגוף האדם משפיעות ככל הנראה גם על קולטנים קנבינואידים – אותם קולטנים שמופעלים בתגובה לצריכה של קנאביס (מריחואנה). הטרפן הנפוץ בפומלה הוא לימונן (Limonene) אשר מצוי בין השאר גם בקליפה ומקנה לה ארומה ייחודית, ויש מחקרים שקושרים לו תכונות נוגדות דלקתיות.

תכונות הפומלה וההבדלים בין פומלה לבנה לאדומה

קטיף הפומלות בישראל נפרס על פני החודשים ספטמבר עד מאי, בדומה לאשכוליות. פירות שנקטפים בסוף העונה בעלי דרגת מיציות גבוהה יותר ורמת חומציות נמוכה יותר.

בישראל לא נעשה סקר עדכני לבחינת היקף צריכת הפומלות. לפי סקר הוצאות משקי בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2019, משק בית בישראל מוציא בממוצע 230 ש"ח בשנה על רכישת פירות הדר. ההוצאה החודשית הממוצעת על פומלות נאמדת בפריסה שנתית ב-1.4 ש"ח בלבד למשפחה, ונמוכה משמעותית מההוצאה הממוצעת על תפוזים (6.5), לימונים (6.1) וקלמנטינות ומנדרינות (5.8), וגבוהה מההוצאה על אשכוליות (0.5).

בשווקים ניתן למצוא פומלה לבנה, שהיא הוותיקה יותר, ולצדה את הפומלה האדומה, אשר מחקרים מזהים בה כמות גבוהה יותר של חלק מהמרכיבים הבריאים של הפומלה.

הפומלה הלבנה והאדומה נבדלות ביניהן בעיקר בהרכב נוגדי החמצון שבפרי. לפי מחקר אמריקאי שפורסם במארס 2007 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry נמצא כי תכולת הפנולים במיץ פומלה אדום עומדת על 8.26 מ"ג למיליליטר, וגבוהה באופן מובהק מתכולת הפנולים במיץ פומלה לבנה – 5.26 מ"ג למיליליטר. עם זאת, תכולת הפלבנואידים, המהווים את אחד מסוגי הפנולים, לא הייתה שונה באופן מובהק בשני הסוגים. גם תכולת נוגדי החמצון מקבוצת הקרוטנואידים הייתה גבוהה יותר פי חמש במיץ שהוכן מפומלה אדומה (1.73 מיקרוגרם למילילטר) בהשוואה למיץ מפומלה לבנה (0.34 מיקרוגרם למיליליטר) – כאשר מרכיב זה הוא אשר מקנה לפומלה האדומה את צבעה האדום, ואף מאפיין פירות וירקות כתומים כמו גזר ובטטה. במקומות מסוימים בעולם ניתן למצוא גם פומלות ורודות המכילות קרוטנואידים בכמות גבוהה יותר מהפומלה הלבנה.

במחקר מבנגלדש שבחן הרכב שמנים שמופקים מפומלה, נמצא כי כמות הלימונן בפומלה, המרכיב מקבוצת הטרפנים שמיוחסות לו תכונות נגד דלקתיות, גבוהה יותר בפומלה האדומה (73.2%) לעומת הלבנה (67.6%).

פומלה ורודה ואדומה – כמות נוגדי חמצון קרוטנואידים גבוהה עד פי 5 מאשר בפומלה לבנה (צילום: Shutterstock)

יתרונות בריאותיים של הפומלה

לפומלה יתרונות בריאותיים רבים המגובים במחקרים שהופיעו בספרות הרפואית, אם כי ברוב המקרים מדובר במחקרים מוגבלים במספר הנבדקים או שבוצעו בחיות מעבדה.

מניעת מחלות לב וכלי דם

פומלה נקשרה במחקרים ספורים לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם. חוקרים מיפן דיווחו בשנת 2017 בכתב העת Journal of Epidemiology כי בהתבסס על מעקב אחר 10,623 נבדקים שנערך בשנות התשעים, צריכה יומיומית של פירות הדר ובהן פומלות מלווה בירידה של 43% בנטייה להתפתחות מחלות לב וכלי דם אצל גברים ובירידה של 49% בקרב נשים.

השפעות אלה מיוחסות בין השאר לתכולה נדיבה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון בפרי. חוקרים מתאילנד מצאו בינואר 2013 כי בחולדות תמצית של פומלה הובילה להשפעות שמנעו תהליכים חמצוניים ונזקים לתאי הלב. חוקרים מסין דיווחו בדצמבר 2021 בכתב העת Pharmaceutical Biology כי בהתבסס על מחקר בחולדות, התגלה כי תמצית שמן המופק מקליפות הפומלה תורמת לבלימת תהליך של שבץ מוחי איסכמי.

השפעות הפומלה על ירידה בתחלואה קרדיו וסקולארית – מקורן בעיקר בהשפעותיה על הורדת רמות הכולסטרול הרע LDL בדם. חוקרים ישראלים מבית הספר לרוקחות של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה דיווחו באוגוסט 2004 בכתב העת Journal of Agricultural and Food Chemistry כי מצאו השפעה של מיץ המכיל פומלות שגודלו בישראל על  הפחתת רמות השומנים בדם, כולל הפחתה של עד 16.1% ברמות סך הכולסטרול בדם, הפחתה של עד 21% ברמות הכולסטרול הרע LDL בדם, והפחתה של עד 24.7% ברמות הטריגליצרידים בדם. חוקרים מווייטנאם, אוסטרליה וארה"ב דיווחו ביוני 2024 כי מצאו בעכברים עם השמנה כי לתמציות פומלה יש השפעות מטיבות על הורדת כולסטרול והפחתת הנטייה לעודפי שומנים בדם – היפרליפידמיה.

מחקרים מזהים בפומלה תכונות הנוגדות גורמי סיכון נוספים למחלות לב. כך, למשל, יש עבודות שמזהות השפעות של פומלה בהפחתת לחץ הדם. חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי קפלן דיווחו באוקטובר 2005 בכתב העת American Journal of Hypertension, כי מחקר בקרב 12 נבדקים הצליח להדגים כיצד מיץ פומלית מפחית את רמות לחץ הדם הסיסטולי, כשההנחה כי מקור ההשפעה בתכולת נוגד החמצון נרינגין בפרי. החוקרים קוראים לבחון להמליץ על אכילת פומלית או שתיית מיץ פומלית לאנשים שאובחנו זה עתה גם יתר לחץ דם בדרגה ראשונה.

הורדת משקל עודף

בדומה לאשכולית שמשפיעה על הפחתת השומן העודף בגוף, כפי שמתבטא בין השאר בדיאטות אשכוליות הידועות לשמצה – מחקרים בחיות רומזים להשפעה דומה גם של הפומלה. בעולם הקדום יש עדויות כי קליפות פומלה שימשו למטרות הרזיה.

מחקר מסין שפורסם בדצמבר 2023 בכתב העת Food Chemistry: X מצא כי אכילת סיבים תזונתיים שהופקו מקליפות פומלה הובילה בעכברים למניעת צבירה של משקל עודף והשמנה בטנית, וכן השפיעה על הרכב חיידקי המעי – המיקרוביום באופן שתרם למניעת השמנה.

מחקר נוסף מסין שבוצע בעכברים ופורסם באוקטובר 2013 בכתב העת PLOS ONE, מצא כי עכברים שניזונו מדיאטה עתירה בשומנים לא פיתחו נזקים מטבוליים בחילוף החומרים הודות לאכילת קליפות פומלה.

מניעה וטיפול בסוכרת

פומלה תורמת גם לבריאותם של סוכרתיים – בין השאר גם על רקע תרומתה להפחתת משקל עודף, על רקע הקשר ההדוק שבין סוכרת להשמנה.

מספר מחקרים בחיות מעבדה מדגימים את השפעת הפומלה על ירידה בסיכון לסוכרת. חוקרים מסין דיווחו ביולי 2023 בכתב העת International Journal of Biological Macromolecules כי תמציות שהופקו מקליפת פומלות הן בעלות השפעות נוגדות סוכרת ומובילות בעכברים לירידה ברמות הסוכר בדם, וזאת תוך השפעתם על הרכב החיידקים המאכלסים את המעי – המיקרוביום. המחקר מדגים את הקשר שבין סוכרת למיקרוביום, אשר מתבטא לאחרונה בפיתוח דיאטות שמשפיעות על הרכב חיידקי המעי במטרה להפחית את הסיכון לסוכרת.

מחקרים מדגימים גם השפעות נוגדות סוכרת של נוגדי חמצון פוליפנולים המצויים בפירות הדר. חוקרים מתאילנד תיארו ביוני 2013 השפעות מגנות של תמציות פומלה מפני עלייה ברמות הסוכר בדם, באופן שעשוי לתרום לשיפור האיזון של סוכרתיים ולמניעת סיבוכי סוכרת.

מניעת סרטן

ככל פירות ההדר, גם לפומלה מיוחסות תכונות נוגדות סרטן הנצפות במרכיביה השונים. לגבי הפרי עצמו, בינואר 2022 דיווחו חוקרים מדרום קוריאה בכתב העת Journal of Functional Foods כי באי ג'ג'ו הגדול במדינה פומלה שימשה שנים כתרופת סבתא, ובמחקר מעבדתי הם תיארו כי הפרי הצליח לבלום חלוקה של תאי סרטן המעי הגס ולמעשה לבלום את התפשטות המחלה.

חוקרים מאינדונזיה דיווחו בשנת 2020 כי מצאו בפומלה אדמדמה תכונות שבולמות התפתחות של גידולי סרטן השד, לטענתם ככל הנראה על רקע תכולה גבוהה של נוגד חמצון מסוג ליקופן מקבוצת הקרוטנואידים. חוקרים מאיטליה דיווחו ביולי 2017 בכתב העת Frontiers in Pharmacology על השפעות נוגדת סרטן של מיצי פירות נהדר, וספציפית מיץ פומלה.

חוקרים מאוסטרליה דיווחו במאי 2020 בכתב העת Current Developments in Nutrition כי בקליפות פירות הדר צבורות תכונות נוגדות סרטן שמקורן בנוגדי חמצון, שמדגימות במעבדה יכולות לבלימת התקדמות של גידולים סרטניים והתפתחות גרורות. מחקרים זיהו בקליפות פומלה גם תכונות שבולמות התפתחות כלי דם שמזינים גידולים סרטניים, באופן דומה להשפעה של חלק מהתרופות הביולוגיות לסרטן.

מעלות נגד סרטן מתועדות גם בעלי פומלה. חוקרים מהודו תארו באפריל 2011 במחקר בעכברים תכונות מונעות סרטן גם בתמציות שהופקו מעלי פומלה.

חוקרים מטאיוואן דיווחו באוקטובר 2021 בכתב העת Plants כי במחקר מעבדה גם תמציות של נוגדי חמצון קרוטנואידים שהופקו מעלי פומלה הציגו תכונות נוגדות פעילות ממארת בתאי סרטן העור מסוג מלנומה.

יש לציין כי מספר מחקרים בעבר קשרו בין אכילת אשכוליות לעלייה בסיכון לסרטן השד, ולמרות שבשנים האחרונות המחקרים בנושא לא מזהים סיכון שכזה, יש רופאים שעדיין ממליצים למאובחנות עם סרטן השד להימנע מאכילת אשכוליות וכן מאכילת פומלות – שמיוחסים להם מרכיבים תזונתיים דומים לאלו שבאשכולית.

שיפור מערכת העיכול

בפומלה כמות גבוהה של סיבים תזונתיים – כ-6 גרם במנה אחת, שמספקת כרבע מהתצרוכת היומית המומלצת של סיבים אשר מניעים תהליכי עיכול מזונות בגוף האדם ומונעים עצירות.

מחקרים משתמשים בסיבים תזונתיים שמוצו מפומלה כדי לשפר את הרכב חיידקי המעי – המיקרוביום, באופן שתורם לשיפור תפקוד מערכת העיכול.

בגלל שפומלה מכילה מים בשיעור גבוה מהפרי – היא מהווה פתרון מושלם למניעת התייבשות. מים מהווים למעשה רוב המשקל של פומלה – כ-89.1% מסך משקל הפרי, אפילו יותר מאשכולית (88%) ותפוזים (86.7%).

הפחתת דלקתיות ומחלות זיהומיות

מאחר ופומלות נחשבות לעשירות במיוחד בוויטמין C ובנוגדי חמצון נוספים – מחקרים רבים זיהו בהן תכונות נוגדות תהליכים דלקתיים הבאים לידי ביטוי במחלות דלקתיות כרוניות לצד מחלות זיהומיות.

כך, חוקרים מסין דיווחו בדצמבר 2021 בכתב העת Pharmaceutical Biology כי תמצית שמן שהופקה מקליפות פומלה הציגה בחולדות שגודלו במודל של דום לב תכונות נוגדות פעילות דלקתית, בין השאר של החלבון-ציטוקין TNF אלפא, המשמש כיעד לחלק מהתרופות הביולוגיות שפותחו כנגד מחלות כרוניות דלקתיות.

בפברואר 2022 הדגימו חוקרים מסין ותאילנד כי מצאו בפומלה תכולה גבוהה של נוגדי חמצון פלבנואידים מסוג נרינג'ין שביכולתם לדכא פעילות של חלבונים-ציטוקינים דלקתיים מסוג COX-2, iNOS ואינטרלוקינים 1 בטא ו-6.

חוקרים מסין דיווחו במאי 2016 כי הצליחו לזהות במחקר בחיות מעבדה כי לנוגד החמצון נרינג'ין המצוי בפומלה ובאשכולית יש תכונות המגנות מפני פעילות דלקתית שמתבטאת במחלה הכרונית מסוג דלקת חוליות מקשחת.

באפריל 2014 דיווחו חוקרים מהפיליפינים בכתב העת Food and Nutrition Sciences כי זיהו בתמציות שהופקו מפומלה תכונות נוגדות זיהומים במערכת העיכול בחיידקי אי קולי וסלמונלה.

חוקרים מברזיל הדגימו בדצמבר 2022 בכתב העת Food Bioscience כיצד שמנים שהופקו מפירות הדר, בין השאר גם מקליפות פומלה, היו בעלי תכונות נוגדות זיהומים אשר עשויות גם לסייע במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.

מניעת מחלות עיניים

מחקרים הדגימו כי מיץ פומלה אדומה מכיל הרכב קרוטנואידים שתורם לשיפור בריאות העיניים. כך, בין השאר, מחקר מסין שפורסם בינואר 2014 מצא כי בפומלה אדומה מצויים לוטאין וזאקסנטין – נוגדי חמצון  קרוטנואידים המצויים בתוסף תזונה המומלץ למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי למניעת התקדמות המחלה, וזאת לצד קרוטנואידים נוספים שהוכחו ביעילותם כנגד פעילות דלקתית בעיניים כמו ליקופן ובטא קרוטן. במחקר נמצא כי תהליך כימי להוצאת הטעם המר של מיץ פומלה היה מלווה בירידה משמעותית בריכוז הקרוטנואידים, ובכך בפגיעה בתרומתם לחיזוק בריאות העיניים.

בנובמבר 2024 דיווחו חוקרים מתאילנד בכתב העת Heliyon כי הם מפתחים תוסף תזונה המכיל נוגדי חמצון מסוג לוטאין ונרנג'ין שמקורם בתמצית של פרי הפומלה, במטרה שישמש למניעת מחלות עיניים.

מניעת מחלות כליה וכבד

פומלה הדגימה במחקרים בעיקר בבעלי חיים את השפעתה המיטיבה גם על תפקוד הכבד והכליות. בפברואר 2018 דיווחו חוקרים מברזיל כי זיהו בתמציות שהופקו מעלי פומלה תכונות המגנות על פעילותם של תאי כבד מפני פתולוגיות.

חוקרים מסין דיווחו בפברואר 2023 בכתב העת Frontiers in Marine Science כי מצאו שתמצית שהופקה מפרי הפומלה סייעה להפחתת הצטברות שומנים בכבד. מחקר בחולדות מברזיל שפורסם בפברואר 2018 זיהה תכונות דומות של תמצית מעלי עץ הפומלה בהפחתת כבד שומני.

לא קיימים די מחקרים שקושרים בין אכילת פומלה לבריאות הכליות באופן ישיר, אך בעקיפין יש מחקרים שמזהים את תרומתם של סיבים תזונתיים במניעת מחלת כליה כרונית, כאשר אלו מצויים בשפע בפומלה.

שיפור מחלות נוירולוגיות

מספר עדויות ממחקרים בחיות מרמזים על יתרונות הפומלה בדיכוי מחלות נוירולוגיות שמלוות בפגיעה במערכת העצבים. חוקרים מהודו דיווחו בדצמבר 2016 כי מצאו תמצית שהופקה מעלי עץ הפומלה הצליחה לדכא התקפים אפילפטיים בעכברים, כאשר ככל שאלו נחשפו לכמות גבוהה יותר מהתמצית – כך השיפור היה גדול יותר. גם מרכיבים בפירות הדר נוספים זוהו במחקרים כמקור לתמציות שמועילות נגד אפילפסיה, למשל קליפות מנדרינות.

באוקטובר 2017 הדגימו חוקרים מהודו כי מיץ פומלה בין השפעותיו החיוביות גם משפר את רגישות הגוף למוליך העצבי דופמין, אשר מועיל בין השאר למאובחנים עם פרקינסון.

במחקר מעבדה שפורסם בשנת 2016 דיווחו חוקרים מהודו כי זיהו בקליפות מיובשות של פומלה נוגדי חמצון שמעודדים תהליכים ביולוגיים הנוגדים את מחלת האלצהיימר.

שיפור מצב הרוח

מספר עבודות מציגות ראיות ממחקרים בחיות על השפעות של פומלה שנוגדות מצבים פסיכיאטריים מורכבים. מחקר בעכברים שפורסם בסתיו 2011 על ידי חוקרים מהודו זיהה בתמצית שהופקה מעלי עץ הפומלה תכונות נוגדות דיכאון – תוך השפעה על עלייה ברמות המוליך העצבי נוראפינפרין במוח.

חוקרים מבנגלדש דיווחו בפברואר 2023 בכתב העת Clinical Phytoscience כי תמצית שהופקה מזרעי פומלה הציגה בעכברים תכונות נוגדות חרדה, וזאת לצד השפעה משככת כאבים ומפחיתה דלקתיות. המחקר הדגים את ההשפעה באמצעות מבדק מסוג hole-board שמדגים בעכברים חרדה ותגובות ללחץ. נמצא כי חשיפה לתמצית זרעי הפומלה הובילה לשיפור תפקודם של העכברים במבדק זה.

שיפור מבנה העור

יש עבודות בעיקר בחיות שמזהות בפומלה גם יתרונות לשיפור מבנה העור, ויש קרמים שונים לעור המכילים תמציות שהופקו מפומלות. יש המציגים כיצד נוגדי חמצון המצויים בפומלות משפיעים למניעת הזדקנות העור (אנטי אייג'ינג). כך, חוקרים מסין דיווחו בינואר 2019 בכתב העת Molecules על תמצית שמן שהופק מקליפות פומלה והציג תכונות נוגדות פעילות ממארת בתאי עור לצד הפחתה של יצור המלנין בעור באופן שתורם למניעת כתמי שמש ושינויים בצבע העור.

יש מחקרים שרומזים גם להשפעה מטיבה של תמציות פומלה כנגד השפעות של קרינה מייננת מהשמש בקרני UVA  ו-UVB על תאי העור.

מרכיבים תזונתיים בפומלה תורמים בהיבט של בריאות העור, ובין השאר – ויטמין C המצוי בפומלה בשפע שהוכח כנוגד חמצון שמונע תהליכי דלקתיות והזדקנות של העור ומגן מפני נזקים עוריים מהשמש.

יש לציין כי מחקרים בשנים האחרונות קושרים בין צריכה גבוהה מדי של פירות הדר לבין עלייה בסיכון לסרטן העור, אולם קשר זה עדיין נבדק בקהילה המדעית, ועד כה יוחס באופן ספציפי לפומלות.

מי צריך להיזהר מאכילת פומלה?

לצד יתרונותיה הבריאותיים, לפומלה מיוחסים גם סיכונים פוטנציאליים שכדאי להכיר – ובעיקר השפעותיה בשילוב עם תרופות מסוימות והסיכון לשחיקת שיניים.

שילובים בעייתיים עם תרופות

לחולים כרוניים מומלץ להימנע או להיוועץ לפני אכילת פומלה ואשכולית במהלך טיפול בתרופות שונות על רקע שילובים תרופתיים שעשויים להיות מסוכנים. הסיבה לכך היא שפירות הדר אלה מכילים 'פורנוקומרינים' שמשפיעים בגוף על דיכוי האנזים P450 – אנזים המצוי בכבד שמשתתף בתהליכי פירוק של תרופות רבות.

אכילת פומלה בשילוב עם נטילת תרופות המפורקות על ידי האנזים מעכבת או מונעת את פירוקן ומובילה למעשה למינון יתר ברמות התרופות בדם ולעלייה בסיכון להתפתחות תופעות לוואי וסיבוכים, כמו גם בסיכון לפגיעה ביעילות הטיפול התרופתי.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מתריע כיום באופן רשמי מפני נטילה משולבת של תרופות מסוימות ומיץ אשכוליות, פומלה וכן חושחש (תפוז מר) ותפוזינה (הכלאה בין תפוז וקלמנטינה) – מחשש להצטברות מינון יתר תרופתי וריבוי תופעות לוואי וסיבוכים. 

בין התרופות העיקריות שנקשרו לשילובים בעייתיים אלה עם נכללות תרופות שמדכאות את המערכת החיסונית – כמו התרופות האימונוסופרסנטיות שניתנות למושתלי איברים ותרופות כימותרפיות לטיפול בסרטן; בנזודיאזפינים המשמשים נגד הפרעות חרדה והפרעות שינה; רבות מהתרופות להורדת לחץ דם מקבוצת 'חוסמי תעלות סידן' המשמשות גם לטיפול במחלות לב שונות; התרופה אינדינאביר המשמשת לטיפול בנשאי HIV, התרופה קרמבזפין המשמשת בין השאר לטיפול באפילפסיה, בתסמונת העצב המשולש ובהפרעה פסיכיאטרית דו קוטבית; וחלק מהסטטינים המשמשים להורדת כולסטרול רע בדם.

מספר מחקרים הדגימו השפעות אלה גם בפומלות. כך, למשל, חוקרים מיפן דיווחו באפריל 2003 בכתב העת Transplantation כי מצאו כיצד אכילת פומלה בשילוב עם נטילת התרופה טקרולימוס הניתנת למושתלי איברים הובילה לעלייה ברמות התרופה בדם בקרב מושתלי כליה מעבר לרמה הנדרשת עקב השפעה של הפומלה בעיכוב פירוק התרופה בכבד.

אכילת פומלה בשילוב התרופות הבעייתיות צריכה להיעשות לאחר היוועצות עם הרופא/ הרוקח. 

שחיקת שיניים

פירות הדר, ובכללם פומלות, עשירים בסוכרים וחומצות וחושפים את השיניים לסיכון גבוה לשחיקה – תהליך הדרגתי שמלווה בהמסה של שכבת האמייל המגנה על השן על ידי חומצות שמרככות את האמייל, לעתים באופן בלתי הפיך. המרכיב שמסכן בשחיקת שיניים בפירות הדר הוא בעיקר 'חומצה ציטרית'.

שחיקת שיניים מובילה לשיניים צהובות ועם הזמן עלולים להתפתח שברים בשיניים. ניתן לצמצם את הנזק על ידי אכילת פירות הדר ושתיית מיצי פירות תוך צמצום המגע עם השיניים; צחצוח מרובה של שיניים עם מקדם שחיקה נמוך; ושימוש בשטיפות פה המכילות פלואוריד.

אכילת גבינות בשילוב עם פומלה מנטרלת את רמת החומציות של הפה, ומגבירה את ייצור הרוק, ובכך מסייעת אף היא למניעת התופעה.

אכילת הפומלה בשילוב גבינות מנטרלת את השפעות החומציות על שחיקת שיניים (צילום: Shutterstock)

אבנים בכליות

קיים צבר של מחקרים שמצביעים על השפעות של פירות הדר שונים על אבנים בכליות ובדרכי השתן, אם כי עיקר הסיכון מיוחס לאשכוליות ותפוזים ופחות לפומלות. יתרה מכך, באוקטובר 2022 דיווחו חוקרים מהודו כי מצאו בפרי הפומלה תכונות שמעודדות פירוק של אבנים בכליות.

  

עדכון אחרון: ינואר 2025

בימים של צום דתי מטופלים רבים עם מחלות כרוניות עומדים בפני הדילמה – לצום או לא לצום? מחלה כרונית אינה מונעת בהכרח את האפשרות לקיים מצוות ולצום. אולם בחלק מהמקרים צום עלול לפגוע במצבם הבריאותי של חולים כרוניים ואף לסכן את חייהם.

ריכזנו את המלצות המומחים לגבי צום עם מגוון מחלות כרוניות:

צום עם סוכרת

• פרופ' איתמר רז מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית-הדסה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת המייעצת להנהלת משרד הבריאות ומנהל קהילת סוכרת סוג 2 באתר "כמוני" – מייעץ:

ללא הכנה מתאימה, צום עלול להוביל לסיבוכים, שהעיקריים שבהם כוללים היפוגליקמיה, היפרגליקמיה או חמצת סוכרתית (קטואצידוזיס, DKA). לאנשים עם סוכרת שמבקשים לקיים צום דתי מומלץ להיוועץ עם הרופא המטפל מבעוד מועד כיצד לנהוג בעת הצום, לבצע התאמות לכמויות המזון שיאכלו לפני ואחרי הצום ולהתאים תוכנית טיפולים בתרופות לסוכרת ובאינסולין. ההיוועצות עם רופא לקראת הצום חשובה במיוחד לסוכרתיים המטופלים באינסולין.

בין השאלות שיש לשאול את הרופא לקראת הצום: האם חייבים לאכול? כמה לאכול? באיזו תדירות? האם יש לשנות את מינוני התרופות או להפסיק את השימוש בהן? כמה אינסולין יש לצרוך?

בהיבט הלכתי, אנשים עם סוכרת שאינם יכולים לצום, יכולים במקרים מסוימים לבצע "אכילה ושתייה לשיעורים" – כלומר אכילה ושתייה פחות מ'שיעור' – כפי שמוגדר בהלכה היהודית והשהייה בין אכילה לאכילה ובין שתייה לשתייה. בשתייה, 'שיעור' מוגדר ככמות משקה שבה לחי אחת בלבד מלאה במשקה ובולטת, ופחות מ'שיעור' מוערך אצל אדם ממוצע ככמות של 40 סמ"ק משקה. באכילה מקובל שפחות מ'שיעור' הוא נפח מזון הנמוך מ-45-30 סמ"ק. באשר ל "השהייה", לפי ההלכה ניתן לאכול ולשתות כמות של פחות מ'שיעור' אחת ל 9-4 דקות על פי השיטות ההלכתיות השונות.

למי מהסוכרתיים מותר ולמי אסור לצום?

ככלל, סוכרתיים מאוזנים תרופתית יכולים לקיים מצוות צום מטעמים דתיים, בכפוף לשתייה מספקת לפני ואחרי הצום והתאמות נדרשות, גם כשמדובר בצום ממושך – בין אם צום רציף ל-24 שעות כמו ביום כיפור או לחילופין חודש של צום מאכילה בשעות היום כמו במהלך הרמדאן.​ 

ישנן קבוצות של סוכרתיים בסיכון לסיבוכים על רקע צום:

סוכרתיים שמתגוררים לבדם ללא עזרה של אדם אחר שיוכל לסייע במקרה של סיבוך רפואי.

סוכרתיים אשר אינם מודעים להיפוגליקמיה או סובלים מאירועים חוזרים של היפוגליקמיה.

סוכרתיים שאינם מאוזנים בדרגה קשה שנמדדו אצלם ערכים של מעל ל-250 מ"ג גלוקוז בדם בשבועיים לפני הצום או ערכי המוגלובין מסוכרר HbA1C מעל 10%– הנמצאים בסיכון להתייבשות כתוצאה מהצום.

סוכרתיים עם אירוע קטואצידוזיס (חמצת סוכרתית) בחודשיים לפני הצום.

סוכרתיים עם מחלה חריפה, כגון זיהום המלווה בחום גבוה.

נשים עם סוכרת סוג 1 בהיריון.

נשים עם סוכרת היריונית המטופלות באינסולין.

סוכרתיים שעברו אירוע לבבי בשנה האחרונה, לרבות התקף לב או שבץ מוחי. במידה ואירוע הלב התרחש בעבר – ניתן לצום בכפוף לייעוץ רפואי.

צום עם אינסולין ותרופות לסוכרת

ככלל, למטופלים התלויים באינסולין – אסור להפסיק לחלוטין את הטיפול באינסולין בעקבות הצום מחשש לחמצת סוכרתית. הפסקת טיפול באינסולין היא אחת הסיבות המרכזיות לאשפוז סוכרתיים לאחר הצום. עם זאת, מומלץ לבצע התאמות במהלך הצום במינון האינסולין תוך היוועצות עם הרופא המטפל.

בצום יש ליטול אינסולין לטווח ארוך בלבד, שכן אין להשתמש באינסולין לטווח קצר כאשר לא אוכלים. כמו כן, שימוש בתערובת אינסולין (המכילה אינסולין לטווח קצר ואינסולין לטווח ארוך) מסוכנת בימי צום.

אין ליטול תרופות לסוכרת במהלך הצום ללא אכילת מזון. לסוכרתיים המטופלים בתרופות לסוכרת נדרשת התאמת הטיפול ליום הצום: תרופות מסוג מטפורמין, אקטוז, פראנדז ונובונורם ניתן ליטול בסעודה האחרונה לפני הצום (הסעודה המפסקת) ולשוב וליטול לאחר הצום.

תכשירי סולפנילאוריאה יש להפסיק 36 שעות לפני תחילת הצום – כדי למנוע התייבשות.

תרופות מקבוצת מעכבי DPP-4 ואנלוגים ל-GLP-1 ניתן ליטול בבוקר שלפני תחילת הצום, ולבצע הפסקה חד פעמית במשך הצום ולשוב וליטול בבוקר שלמחרת תום הצום, בכפוף לייעוץ רפואי פרטני.

למטופלים בתרופות החדשות לסוכרת מקבוצת GLP-2 – תרופות אלה עלולות לגרום להתייבשות במהלך צום ומעלות את הסיכון לקטואצידוזיס, ולכן מומלץ להפסיקן באופן זמני יום וחצי לפני הצום ולחדש מיד בצאת הצום.

למטופלים עם אינסולין ותרופות במשולב – יש לבצע התאמות תרופתיות כנדרש ובמקביל להפחית במשך הצום את מינון האינסולין ב-30% עד 50% תוך היוועצות עם הרופא המטפל.

ציוד רפואי לקראת צום 

יש לדאוג מראש שיהיו סוללות תקינות במכשירים כמו משאבות אינסולין ובמכשירים לבדיקת רמת סוכר בדם.

מומלץ לשמור בבית וכן למתפללים בצום בבית הכנסת מלאי של כל הדרוש כמו תרופות, מזרקים, מכשיר לבדיקת רמת סוכר בדם וכן סוכריות למציצה במקרה של התקף היפוגליקמיה שמתבטא בנפילה חדה ברמות הסוכר.

חשוב להבטיח שמישהו בבית הכנסת יודע שהנך חולה בסוכרת ויודע מה לעשות במקרי חירום.

תזונה לפני הצום 

במשך היום שלפני הצום ובעיקר בארוחה האחרונה לפני הצום מומלץ לאכול פחמימות מורכבות ומלאות בעלות אינדקס גליקמי נמוך. לפני הצום מומלץ לא לשתות משקאות תוססים ולהימנע מאלכוהול.

כמו כן, לפני הצום יש להימנע מארוחות גדולות, עתירות שומן ועשירות בפחמימות. בשעות לפני הצום מומלץ להימנע ממזונות העשירים במלח כמו זיתים, שימורים, דגים מלוחים, גבינות מלוחות, חטיפים, פיצוחים, מרקים ותבשילים מומלחים.

במשך היום שלפני הצום מומלץ לשתות 8 עד 10 כוסות מים – כדי למנוע התייבשות.

במהלך הצום

במהלך הצום יש למדוד בעזרת גלוקומטר את ערכי הסוכר בדם באופן שוטף ולשמור על רמת סוכר בטוחה.

לסוכרתיים שצמים מומלץ לשהות בבית במהלך הצום, ולהימנע מהזעה ומסכנת התייבשות.

בדיקות דם מותרות במהלך צום – בדומה ליום שבת, ומטופלים באינסולין נדרשים למדוד גם במהלך הצום את רמות הסוכר בדם כדי לאתר מבעוד מועד סיבוכים אפשריים.

במקרה של היפוגליקמיה – כשערכי הסוכר יורדים מתחת ל-70 מ"ג – יש להפסיק מיד את הצום. במקרים של התקף היפוגליקמיה קל ניתן לצרוך סוכריות חמוצות המכילות כמות מספקת של פחמימות או טבליות גלוקוז. במקרים קשים, שמגיעים לכדי אובדן הכרה – יש להזריק למטופל גלוקגון.

גם במקרה של היפרגליקמיה – כשערכי הסוכר עולים מעל ל-300 מ"ג – יש להפסיק מיד את הצום ולשתות נוזלים.

בתקופת צום ארוכה, למשל בחודש הרמדאן – יש להפסיק את הצום במקרה של היפוגליקמיה סימפטומטית, חוסר איזון קשה ברמות הסוכר בדם (בערכים גבוהים מ-300 מ"ג גלוקוז בדם), ובמקרים בהם המטופל מאבד מעל ל-2 ק"ג ממשקלו ביום.

שבירת הצום

בסיום הצום מומלץ לשוב ולאכול באופן מדורג ומבלי להעמיס על מערכת העיכול. מומלץ להימנע מארוחות גדולות, עתירות שומן ועשירות בפחמימות פשוטות כמו מאפים מקמח לבן ופירות, ולהעדיף פחמימות מורכבות עשירות בסיבים תזונתיים כמו לחם מקמח מלא, אורז מלא, קינואה וכדומה.

נפרופתיה סוכרתית וצום

למטופלים עם אי ספיקת כליות על רקע סיבוך של סוכרת חשוב במיוחד שלא להימנע משתייה במהלך צום, ומומלץ בהיבט הלכתי לשתות במהלך הצום לשיעורים, וכן לעקוב אחר צבע השתן ולוודא שאינו צהוב מדי. התייבשות עלולה להוביל להידרדרות מסוכנת במצב הכליות עד כדי אי ספיקת כליות סופנית.

• מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת סוכרת

צום לאחר שבץ מוחי

• פרופ' איתן אוריאל, מנהל המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים בילינסון מקבוצת הכללית ומנהל קהילת שבץ בכמוני – מייעץ:

אני ממליץ לא לצום במשך השנה הראשונה לאחר שבץ מוח. לאחר מכן כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל שמכיר היטב את המטופל ומצבו העדכני.

בנוסף, לצמים – חשוב לא להגזים באכילה במהלך הסעודה שלפני הצום ובסעודה לאחר הצום ולזכור להימנע מאוכל שמן, עשיר בנתרן או מעודף פחמימות פשוטות כמו לחם לבן או אורז לבן.

מכל מקום, גם במהלך הצום, אנשים לאחר שבץ אינם רשאים להפסיק נטילת תרופות קבועות.

• מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת שבץ

צום עם מחלות מעי דלקתיות

• פרופ' דן טרנר, מנהל המרכז לקרוהן וקוליטיס בילדים והמכון לגסטרו ילדים ותזונה, המרכז הרפואי שערי-צדק, ומנהל תחום קרוהן וקוליטיס ב"כמוני" והרב גבריאל גולדמן, רב היישוב כפר אדומים – מייעצים:

למי מהמאובחנים עם קרוהן או קוליטיס כיבית מותר ולמי אסור לצום?

למאובחנים עם מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית, ככלל, אין בעיה לצום מבחינת הדלקת עצמה. יתרה מכך, מחלת קרוהן של המעי הדק לעיתים מגיבה באופן חיובי להפסקת כלכלת המזון ומתן מנוחה למעי. באופן נדיר יש אף שנזקקים לטיפול זה בזמן אשפוז עבור מחלה קשה ועקשנית. אך יש לציין כי במקרים אלו, בניגוד לצום דתי רגיל, המטופל יקבל הזנה תוך ורידית כך שהגוף בכל זאת מקבל את מלוא התצרוכת הקלורית והתזונתית.

על כן מאובחן במחלת מעי דלקתית במצב תזונתי תקין שמחלתו בתקופת הפוגה מלאה, בדיקות הדם תקינות ומרגיש כבריא, יכול בעקרון לצום, אך בכפוף לייעוץ הרופא המטפל, היות וכל מקרה לגופו.

יש מצבים בהם תתכן בעיה לצום. לדוגמה:

צום לא מומלץ בזמן מחלה פעילה – בוודאי אצל מטופלים עם מחלה פעילה קלינית (כגון המצאות של שלשול, כאב בטן וכדומה), אך נדרשת זהירות יתרה גם בנוכחות רגיעה קלינית, כשבדיקות המעבדה לא תקינות (כגון עלייה במדדי הדלקת בדם או בצואה או ירידה ברמת החלבון בדם).

במחלה לא פעילה המלווה בתחושת חולשה  – למשל כתוצאה מחסר ברזל או ויטמינים, או לאחר ניתוח – צום מלא עלול להחמיר את ההרגשה ואף לגרום לעילפון. 

במצבי תת-תזונה וגם לאחר ניתוחים, יש צורך במאמץ מרוכז להשלים חסרים ולהעלות במשקל, ועל כן צום עלול להוות גורם מעכב בהחלמה גם אם המחלה ברגיעה.

במקרה של נטילת תרופות שלא ניתן לדחות לאחר הצום – יש לשים לב כי קיימות תרופות אשר אין ליטול על בטן ריקה ויש לאכול מעט לפני הנטילה שלהן.

בכל מקרה שיש הוראת רופא שלא לצום, קיימת חובה הלכתית לקיים הוראה זו.  

לפי ההלכה 

בהיבט הלכתי, צום יום כיפור הוא החמור ביותר שכן הוא חיוב מהתורה. ההבדל בין יום הכיפורים לתשעה באב בעניין חולים הוא, שביום הכיפורים מתירים לאכול רק כשיש פיקוח נפש או ספק פיקוח נפש, ובתשעה באב לא חייבו את החולים לצום ומתירים להם לאכול ולשתות גם אם אין פיקוח נפש. בצומות הרגילים (עשירי בטבת, יז' בתמוז, תענית אסתר, וצום גדליה) החולים בוודאי פטורים.

חולים שאינם יכולים לצום ומבקשים לעשות כך יכולים במקרים מסוימים לבצע "אכילה ושתייה לשיעורים" – כלומר אכילה ושתיה פחות מ'שיעור' – כפי שמוגדר בהלכה היהודית והשהייה בין אכילה לאכילה, ובין שתייה לשתייה. האכילה לשיעורים נדרשת מבחינה הלכתית רק ביום הכיפורים. בתשעה באב (ובודאי בצומות הרגילים), לפי דעת רוב הפוסקים, חולים יכולים לאכול כרגיל. בשתייה, 'שיעור' מוגדר ככמות משקה שבה לחי אחת בלבד מלאה במשקה. 'שיעור' מוערך אצל אדם ממוצע ככמות השווה ל- 40 סמ"ק משקה. באכילה מקובל שפחות מ'שיעור' הוא נפח מזון הנמוך מ-45-30 סמ"ק. באשר ל "השהייה", לפי ההלכה ניתן לאכול ולשתות כמות של פחות מ'שיעור' אחת ל 4-9 דקות על פי השיטות ההלכתיות השונות.

לקראת הצום

במשך היום שלפני הצום ובעיקר בארוחה המפסקת, מומלץ לאכול פחמימות מורכבות ומלאות בעלות אינדקס גליקמי נמוך ולשתות הרבה. משקאות תוססים ואלכוהול לא מומלצים. 

במהלך הצום

במהלך הצום יש להיות ערים לתסמינים חריגים ולהקשיב לגוף. אם יש חולשה מעבר למצופה, הרגשה רעה או תלונות לא צפויות אחרות יש לאכול ולשתות באופן מיידי ולפנות לטיפול רפואי. אנו מחמירים לא רק בפיקוח נפש אלא אף בספק פיקוח נפש, אפילו ביום כיפור וקל וחומר בצומות האחרים.  

סיום הצום

בסיום הצום מומלץ לשוב ולאכול באופן מדורג ומבלי להעמיס על מערכת העיכול.

מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת קרוהן וקוליטיס

צום למתמודדים עם הפרעות אכילה

• דנה אברמוביץ', דיאטנית מומחית לטיפול בהפרעות אכילה וממנהלי קהילת הפרעות אכילה ב"כמוני" – מייעצת:

עבור מי שאובחנ/ה עם הפרעת אכילה – אנורקסיה או בולימיה – אין דבר אטרקטיבי יותר, גם אם הרסני במידה רבה, מההזדמנות לצום. לכן בימים של צום דתי – חשוב במיוחד להימצא תחת מעקב רפואי/ טיפול ואין לקבל בשום אופן החלטה עצמאית לצום מבלי להיוועץ ברופא המטפל.

ישנם מטופלים במצב קשה אשר צום עבורם עלול להוות סכנת חיים מיידית או לגרור הידרדרות מחודשת של הפרעת האכילה על מגוון סיבוכיה. מסיבה זו, במקרים של הפרעת אכילה יש להימנע מצום כפיקוח נפש. בהיבט הלכתי, גם ספק פיקוח נפש – ספק שמא הצום יסכן את החיים ואפילו אם החשש קטן – דוחה את מצוות הצום.

ככלל, מאובחנים עם הפרעות אכילה תחת משטר טיפול תזונתי ותרופתי – נדרשים להמשיך במשטר זה ביתר שאת גם במהלך צום, ולא לסטות מתכנית הטיפולים שהותאמה עבורם. חשוב במיוחד להמשיך בטיפול תזונתי שהותאם אישית למטופל בהתאם לחוסריו התזונתיים כדי להימנע מהחמרה מסכנת חיים במצבם ולתת תזונה.

מטופלים שמאושפזים עם הפרעת אכילה נהוג להותיר באשפוז במהלך ימי צום, למשל ביום הכיפורים – כדי לוודא שאינם מתפתים לצום באופן שעלול להזיק להם מבחינה רפואית.

למרות האמור, גם בקרב מטופלים עם הפרעות אכילה יש בהחלט מצבים בהם ניתן לצום, והם מותנים במצבו של המטופל, שלב ההפרעה והסיכון שיחושב. בכל מקרה, החלטה שכזו – מומלץ שתעשה לא רק עם הרופא המטפל, אלא גם בשיתוף ובהסכמת הדיאטנית, שתיקח בחשבון את טובת המטופל ומצבו – ותפעיל שיקול דעת בהתאם.

• מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת הפרעות אכילה

צום עם טרשת נפוצה

• פרופ' ענת אחירון, מנהלת המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא ומנהלת בקהילת טרשת נפוצה ב"כמוני" – מייעצת:

ככלל, אין המלצות חד משמעיות לגבי צום אצל אנשים עם טרשת נפוצה, אולם רבים עם טרשת נפוצה יכולים לקיים את מצוות הצום. חשוב לזכור כי מדובר במחלה בעלת מנעד קליני נרחב ביותר – חלק מהמאובחנים מתפקדים באופן מלא, אחרים מוגבלים חלקית וחלק אף מרותקים לכיסא גלגלים וסיעודיים. לכן מומלץ להיוועץ ברופא המטפל לפני הצום המתוכנן.

מטופלים שנוטלים תרופות לטרשת נפוצה שיש לקחת עם האוכל אינם יכולים לצום באופן מלא, מאחר והם עלולים לפתח תסמינים במערכת העיכול, למשל אנשים עם טרשת נפוצה המטופלים בסטרואידים או בתרופה טקפידרה (דימתיל פונרט). עם זאת, במקרים מסוימים ניתן לדלג על תרופות אלה ליום אחד במהלך צום ספציפי, בכפוף למצב הרפואי ולהיוועצות ברופא המטפל.

• מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת טרשת נפוצה

צום עם מחלת כליות

• ד"ר פזית בקרמן, סגנית מנהלת המכון הנפרולוגי במרכז הרפואי שיבא ומנהלת בקהילת כליות ב"כמוני" – מייעצת:

לפני תחילת צום, מטופלים המאובחנים עם מחלות כליה צריכים להיוועץ עם הרופא/ה המטפל/ת ו/או הנפרולוג/ית האם הצום מותר מבחינה רפואית וכיצד לנהוג במהלכו.

באופן כללי, מבחינה הלכתית חולים שאינם יכולים לצום יכולים במקרים מסוימים ולאחר יעוץ רפואי לבצע "אכילה לשיעורים" – אכילה פחות מ'שיעור' והשהייה בין אכילה לאכילה. באכילה מקובל שפחות מ'שיעור' הוא נפח מזון הנמוך מ-45-30 סמ"ק. באשר להשהייה, לפי ההלכה ניתן לאכול כמות של פחות מ'שיעור' אחת לארבע עד תשע דקות. במצבים מסוימים כפי שיפורט מטה, גם אכילה ושתיה לשיעורים אינם מותרים.

שתייה

לאנשים עם מחלות כליה על פי רוב אין מניעה לא לאכול, אולם יש להימנע מהתייבשות, מאחר וזו עלולה לגרום לפגיעה חריפה בתפקוד הכליות. לכן, יש להקפיד על שתייה מספקת במהלך הצום גם אם לא אוכלים. בדרך כלל ההמלצה היא שתייה כבכל יום רגיל (וגם לא להסתפק ב"שתיה לשיעורים"), וזאת על פי ההמלצות הרפואיות הקבועות. החלטה לגבי צום מלא הכולל הפסקת שתייה חייבת להיעשות עם הרופא המטפל, ותלויה במחלת הכליה הספציפית, בתפקוד הכלייתי, בתרופות אותן נוטלים באופן קבוע ועוד.

תרופות

יש להמשיך ולקחת את התרופות הקבועות למחלות כליה במהלך הצום. את התרופות יש להמשיך וליטול בהתאם להנחיות הרגילות. ישנן תרופות שיש ליטול עם אוכל ושתייה מספקת, ובמקרים אלו יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת האם אלו תרופות שניתן להפסיק למהלך הצום, ובמידה שלא – יש ליטול את התרופות עם אוכל או שתיה על פי ההנחיות על אף הצום.

בכל מקרה מומלץ להיוועץ ברופא/ה המטפל/ת בנוגע לתרופות ספציפיות. במקרים מסוימים המעוניינים לצום נדרשים לשינוי זמני בתמהיל הטיפול התרופתי. כך, יש להיוועץ עם הרופא המטפל ו/או הנפרולוג לגבי המשך נטילת תרופות משתנות (דיזותיאזיד ופוסיד למשל) ותרופות מקבוצת מעכבי אנזים המהפך (ACE) וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 (ARB) שעלולות לתרום לפגיעה כלייתית חריפה כאשר קיימת התייבשות, אפילו קלה.

אי ספיקת כליות

למאובחנים עם אי ספיקת כליות מומלץ להימנע מצום מחשש לירידת לחץ דם חדה ושינויים חדים בכמות המלחים והסוכרים בגוף שעלולים להיות מסכני חיים. המלצה זו משמעותית עוד יותר עבור סוכרתיים עם אי ספיקת כליות.

מטופלי דיאליזה

למטופלי דיאליזה שעדיין מטילים שתן – אסור לצום. ניתן לשקול הימנעות מאכילה תוך התייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת, אך אסור עליהם להימנע משתייה. למטופלי דיאליזה אשר אינם מטילים שתן כלל ניתן במקרים מסוימים להתיר צום, אך יש לבחון כל מקרה לגופו ולא לצום ללא אישור מפורש של הרופא/ה המטפל/ת. את התרופות הקבועות יש להמשיך ליטול על פי ההנחיות.

אבנים בכליות

ברוב המקרים של אבנים בכליות ניתן להימנע מאכילה במהלך הצום, אך יש להקפיד על שתייה מרובה – כ-3-2 ליטר במהלך הצום.

המלצות כלליות למאובחנים עם מחלות כליה שצמים באישור רפואי:

לקראת הצום

במשך היום שלפני הצום ובעיקר בארוחה האחרונה שלפני הצום מומלץ לאכול פחמימות מורכבות ומלאות בעלות אינדקס גליקמי נמוך. לפני הצום מומלץ לא לשתות משקאות תוססים ולהימנע מאלכוהול. כמו כן יש להקפיד על שתייה במהלך היממה שלפני הצום, כ-10-8 כוסות שתייה.

אם יש הגבלות תזונתיות כמו הגבלת נתרן, אשלגן או חלבון, יש להקפיד על הגבלות אלו גם בסעודות שקודם ולאחר הצום.

במהלך הצום

במהלך הצום יש להיות ערים לתסמינים חריגים, ובמידה ואלו מופיעים יש לפנות לטיפול רפואי. התסמינים כוללים כל שינוי בלחץ דם, סחרחורות, בלבול, ישנוניות, כאבי בטן או מותניים, מיעוט במתן שתן, דופק מהיר, חולשת שרירים, קושי בנשימה, תסמינים נוירולוגים ועוד.

למטופלים שסובלים גם מסוכרת ואשר קיבלו אישור לצום, מומלץ לשאת עימם דבר מתיקה, סוכרייה או שוקולד, למקרה שתחול ירידה חדה בערכי סוכר בדם המתבטאת בתחושת עילפון וטשטוש.

בסיום הצום

בסיום הצום מומלץ לשוב ולאכול באופן מדורג ומבלי להעמיס על מערכת העיכול. בתום הצום, כמו לפניו, מומלץ להימנע מארוחות גדולות, עתירות שומן ועשירות בפחמימות פשוטות כמו מאפים מקמח לבן ופירות, ולהעדיף פחמימות מורכבות עשירות בסיבים תזונתיים כמו לחם מקמח מלא, אורז מלא, קינואה וכדומה.

• מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת מחלות כליה

צום עם אי ספיקת לב

• פרופ' גד קרן, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהל קהילת מחלות לב ב"כמוני" – מייעץ:

צום עלול להוות סיכון בריאותי עבור מטופלים עם אי ספיקת לב, שנמצאים במצב של הידרדרות מתמשכת בתפקוד הלבבי. עבור מטופלים עם אי ספיקת לב בדרגה קשה גם יום של צום עלול אף להוביל להאצת ההידרדרות בפעילות הלב עד כדי סכנת חיים. גם במצב של אי ספיקת לב בדרגה בינונית צום עלול להיות מסכן חיים.

לכן, לפני צום יש לברר מול הרופא המטפל והצוות האם ניתן לצום והאם ישנן הגבלות אישיות אחרות הקשורות לצום. ככל שהמטופל מורכב יותר, למשל חולה אי ספיקת לב שמאובחן במקביל עם אי ספיקת כליות או סוכרת – כך הצום מהווה סכנה של ממש עבורו והמגבלות שלו רבות יותר.

ככלל, מאובחנים עם אי ספיקת לב בדרגה קלה יכולים לצום רק בכפוף להיוועצות הרופא. מאובחנים עם אי ספיקת לב בדרגה קשה אינם יכולים לצום וגם באי ספיקת לב בדרגה בינונית יש לנקוט בזהירות.

לבוחרים לצום, מומלץ לא לוותר על שתיית מים במשך שעות היום. התייבשות היא אחד הגורמים העיקריים המובילים להידרדרות מואצת בפעילות הלב.

בהיבט הלכתי, חולים שאינם יכולים לצום יכולים במקרים מסוימים ולאחר יעוץ רפואי לבצע "אכילה ושתייה לשיעורים" – כלומר אכילה ושתיה פחות מ'שיעור' – כפי שמוגדר בהלכה היהודית והשהייה בין אכילה לאכילה, ובין שתייה לשתייה. בשתייה, 'שיעור' מוגדר ככמות משקה שבה לחי אחת בלבד מלאה במשקה ובולטת, ופחות מ'שיעור' מוערך אצל אדם ממוצע ככמות של 40 סמ"ק משקה. באכילה מקובל שפחות מ'שיעור' הוא נפח מזון הנמוך מ-45-30 סמ"ק. באשר להשהייה, לפי ההלכה ניתן לאכול ולשתות כמות של פחות מ'שיעור' אחת לארבע עד תשע דקות.

תרופות 

חשוב שלא לקבל החלטות הנוגעות לטיפול התרופתי באי ספיקת לב באופן עצמאי. ישנן תרופות מסוימות שדילוג על נטילתן עלול לגרום להחמרה משמעותית, לרבות עלייה בלחץ הדם, למשל תרופות מקבוצת חוסמי בטא שמומלץ להמשיך ולהקפיד על נטילתן הקבועה גם במהלך צום.

למטופלים עם אי ספיקת לב הנוטלים משתנים – יש להיוועץ עם רופא, ולעתים יומלץ על הפסקה זמנית בנטילתם החל מ-36 שעות לפני הצום ועד לאחר הצום, כדי למנוע התייבשות. 

לקראת הצום

הארוחה המפסקת שלפני הצום צריכה להיות משביעה ומזינה, תוך הקפדה על צמצום בכמות המלח (נתרן). מומלצת ארוחה עשירה בפחמימות מורכבות ככל הניתן ומנה גדולה של חלבונים. החלבונים מספקים תחושת שובע ממושכת יותר. כדאי להגיע לסעודה לאחר ששתיתם די הצורך ועל פי ההנחיות הרפואיות המותאמות לכל מטופל עם אי ספיקת לב, בהתאם להגבלת הנוזלים האישית שהותאמה עבורו.

במהלך הצום

במהלך הצום עלולים להופיע תסמינים של שינויים ברמות סוכר בדם, שינויים בלחץ הדם ושינויים במשק המלחים. על המטופל לקבל הדרכה ולדעת כיצד עליו לנהוג בכל אחד מהמצבים הללו.

במהלך הצום יש גם להיות ערים לתסמינים חריגים – ובמידה ואלו מופיעים – יש לפנות לטיפול רפואי. תסמינים של התייבשות כוללים בעיקר סחרחורת, עייפות רבה, לחץ דם נמוך וקוצר נשימה במאמץ קל.

סיום הצום

בתום הצום – שבירת הצום צריכה להיעשות במנות קטנות ובהחזר נוזלים איטי והדרגתי כדי שלא להעמיס על מערכת העיכול והכליות.

מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת מחלות לב

צום עם יתר לחץ דם

• ד"ר פזית בקרמן, סגנית מנהלת המכון הנפרולוגי במרכז הרפואי שיבא ומנהלת קהילה ב"כמוני" – מייעצת:

מאובחנים עם יתר לחץ דם שמבקשים לקיים את מצוות הצום נדרשים להיוועץ עם הרופא/ה המטפל/ת כדי לוודא שהדבר אפשרי. ככלל, במידה ולחץ הדם מאוזן תחת טיפול תרופתי, ובהעדר מחלות נוספות המונעות צום – ניתן לצום.

עם זאת, צום עלול לגרום לסיבוכים בקרב אנשים עם יתר לחץ דם כרוני, לרבות ירידה חדה בלחץ הדם והתייבשות, הפרעה במאזן המלחים והפרעות בתפקוד הלב והכליות – שעלולים גם להיות מסכני חיים.

תרופות

ככלל, במהלך הצום חשוב להמשיך ליטול תרופות באופן קבוע. מעבר לכך, יש תרופות ליתר לחץ דם שהפסקה חדה בנטילתן עלולה להוביל ליציאה מאיזון ולעלייה חדה בלחץ הדם – למשל תרופות מקבוצת חוסמי בטא. בהיבט ההלכתי, יש פסקי הלכה שמתירים נטילת תרופות בצום – עם מים. את מרבית התרופות ליתר לחץ דם ניתן ליטול עם מים בלבד וללא אוכל אך יש לבדוק באופן ספציפי את הוראות הנטילה עבור כל תרופה ותרופה.

במקרים מסוימים המעוניינים לצום נדרשים לשינוי זמני בתמהיל הטיפול התרופתי. כך, יש להיוועץ עם הרופא/ה המטפל/ת ו/או הנפרולוג/ית לגבי המשך נטילת תרופות משתנות (דיזותיאזיד ופוסיד למשל) ותרופות מקבוצת מעכבי אנזים המהפך (ACE) וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 (ARB) העלולות לתרום לפגיעה כלייתית חריפה כאשר קיימת התייבשות, אפילו קלה, ולעתים יומלץ על הפסקה זמנית בנטילתן החל מ-36 שעות לפני תחילת הצום ועד לתום הצום, למניעת התייבשות.

במהלך הצום מומלץ לשהות בסביבה ממוזגת ולהימנע ממאמץ.

המלצות כלליות לאנשים עם יתר לחץ דם הצמים באישור רפואי:

לקראת הצום

במשך היום שלפני הצום ובעיקר בארוחה המפסקת, מומלץ לאכול פחמימות מורכבות ומלאות בעלות אינדקס גליקמי נמוך. לפני הצום מומלץ לא לשתות משקאות תוססים ולהימנע מאלכוהול. במשך היום שלפני הצום מומלץ לשתות 8 עד 10 כוסות מים – כדי למנוע התייבשות.

במהלך הצום

במהלך הצום יש להיות ערים לתסמינים חריגים, ובמידה ואלו מופיעים יש לפנות לטיפול רפואי. התסמינים כוללים כל שינוי בלחץ דם, סחרחורות, בלבול, ישנוניות, כאבי בטן או מותניים, מיעוט במתן שתן, דופק מהיר, תסמינים נוירולוגים ועוד.

סיום הצום

בסיום הצום מומלץ לשוב ולאכול באופן מדורג ומבלי להעמיס על מערכת העיכול. מומלץ להימנע מארוחות גדולות, עתירות שומן ועשירות בפחמימות פשוטות כמו מאפים מקמח לבן ופירות, ולהעדיף פחמימות מורכבות עשירות בסיבים תזונתיים כמו לחם מקמח מלא, אורז מלא, קינואה וכדומה. יש להיזהר מאכילת ארוחות עתירות במלח, העלול לתרום לעליית לחץ דם וליעילות נמוכה של הטיפול התרופתי.

מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת לחץ דם

צום למושתלי איברים

• מירב יעקובסון נפתלי, דיאטנית בהתמקצעות נפרולוגית מהיחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בילינסון – מייעצת:

"ההמלצה האישית שלי למושתלי איברים היא לא לצום יום שלם, ובכל מקרה להמשיך ליטול את התרופות ולהקפיד על שתייה. במצבים ספציפיים חשוב להיוועץ ברופא המטפל לפני קבלת החלטה".

מדוע הצום מסוכן למושתלי איברים? 

מושתלי איברים מצויים בסיכון לסיבוכים כתוצאה מצום ממספר סיבות:

ראשית, בהבדל מחולים כרוניים אחרים שיכולים לכאורה לדלג על תרופה פה ושם, הרי שאצל מושתלים דילוג על התרופות מקבוצת האימונוסופרסנטים מעלה את הסיכון לדחייה של השתל – לכן עליהם להקפיד על נטילה קבועה של תרופות מדי יום. יודגש כי גם אם האיבר המושתל פיתח סימנים של דחייה – עדיין נדרשת נטילת תרופות, מאחר והאיבר נותר בגוף ולרוב לא נוטים להעביר מושתל ניתוח מורכב להוצאת איבר שעבר דחייה.

מעבר לכך, חלק מהמטופלים גם נדרשים ליטול תרופות לאחר האוכל – כשמדובר בתרופות שעלולות ללא אכילה קודמת לפגוע ברירית המעי, למשל פרדניזון (סטרואידים).

מושתלי איברים גם נמצאים בסיכון להתייבשות וכן בסיכון לאי ספיקת כליות ונתונים במעקב קבוע לתפקודי כליות, ומדובר בסיכון אצל כלל המושתלים, לא רק מושתלי כליה. מאחר וחשוב לכל המושתלים להקפיד על תפקוד כלייתי תקין – חשוב להקפיד על שתייה.

חלק ממושתלי האיברים גם מצויים במצב תזונתי רעוע וסובלים מחוסרים תזונתיים, בין השאר על רקע ניתוח ההשתלה ואובדן מסת שריר וחלקם עקב התפתחות תנגודת לאינסולין, חוסר איזון ברמות הסוכר בדם וסיכון מוגבר לסוכרת, ובמצבים אלה מומלץ עוד יותר להימנע מצום.

בכל מקרה פרטני של מושתל איברים שמבקש בכל זאת לצום, במידה ומצבו הרפואי יציב – יש להיוועץ במרפאת ההשתלות לפני קבלת החלטה בנושא.

• מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת מושתלים

צום למתמודדים עם סרטן

• ד"ר (PHD) דניאלה הרצוג, אחות אונקולוגית, מרכזת תחום אונקולוגיה במחוז ירושלים במכבי שירותי בריאות ויועצת בקהילת סרטן ב"כמוני" – מייעצת:

המלצה חד משמעית עבור חולי סרטן היא לבדוק עם הרופא/ה המטפל/ת האם מותר לצום – זאת מאחר וסרטן כשלעצמו מהווה מחלה בעייתית שיש לה קשר לתהליכים של מטבוליזם – חילוף חומרים ולמצב התזונתי של המטופל, וישנם סוגים שונים של גידולים סרטניים – שנגרמים על רקע גורמים שונים, יש שלבים שונים לכל גידול סרטני במועד האבחנה, וכמו כן יש חולים שנמצאים בשלבי טיפולים שונים – טיפול תרופתי מסוגים שונים (כימותרפי, ביולוגי, אימונותרפי, הורמונאלי או אחר) ו/או טיפול ניתוחי ו/או טיפול הקרנתי וכן ישנם מטופלים במצב של החלמה – בחלוף תקופות שונות מהטיפול.

על רקע תמונת המצב המורכבת – לא ניתן לספק המלצה כללית לחולי סרטן, ויש להיוועץ עם הרופא המטפל לגבי מצבו הפרטני של כל מטופל המעוניין לצום.

• מוזמנים להתייעץ עם מומחים בקהילת סרטן

* העצות אינן מהוות תחליף לייעוץ רפואי. מומלץ לכל אדם עם מחלה כרונית להיוועץ עם הרופא לגבי צום במצבו הפרטני.

עדכון אחרון: ספטמבר 2023