ניקוי יסודי מדי

ניקוי יסודי מדי

מחקר בבי"ח השרון מאשר כי שימוש בתכשירים מכילי זרחן לצורך ניקוי מעיים,
עלול לפגוע בכליות. מתוך פרסומי "רבין המגזין", גיליון 5 / 2009.
  
מחקר שערכו ד"ר יעקב עורי, ד"ר אשר קורזיץ ופרופ' אברי שניאק, מהמערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבי"ח השרון ופרופ' עוזי גפטר, מנהל המערך, בשיתוף עם הפתולוגית ד"ר אנה תובר מבי"ח ביילינסון, הראה כי שימוש בתכשיר לניקוי מעיים המכיל זרחן, הידוע בשמו המסחרי סופודקס, עלול לגרום פגיעה בכליות באוכלוסיות מסוימות. לכן יש להטיל מגבלות על השימוש בו ואף לאסרו כליל במקרים מסוימים.
הממצאים וסייגי השימוש בתכשיר הנ"ל, הועברו באופן מסודר להנהלת "שירותי בריאות כללית" והופצו לרופאים. חשיבות המחקר גדולה במיוחד לאור העלייה העצומה בשנים האחרונות, בהיקף בדיקות הקולונסקופיה, לגילוי סרטן המעי הגס ומניעתו, בדיקות הדורשות הכנה מקדימה של ניקוי המעיים.
כדי להבין את משמעות המחקר, יש לסקור את הרקע ההיסטורי שלו:
בשנות ה-90 נכנסו לשימוש שני חומרים משלשלים המכילים זרחן הידועים בשמות המסחריים – סופודקס (לשתיה) וחוקן פליט. הסופודקס הפך עד מהרה למוצר מוביל בשל נוחות השימוש – שני בקבוקונים של 45 מ"ל בתוך 12 שעות, לעומת התכשיר הישן ("מרוקן", המכיל פוליאתילן גליקול), של 3 ליטרים בתוך שעתיים. לאורך תקופת השימוש, כבר התגלו מקרים שונים של פגיעה בכליות, אך רק בשנת 2003 זוהתה באופן ברור אי ספיקת כליות, עקב שקיעת סידן זרחתי בכליות (נפרוקלצינוזיס), אשר הוגדרה כ-phosphate nephropathy (בתרגום חופשי) פתולוגיה כלייתית הקשורה בזרחן.
בשנת 2005, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת קולומביה יכלה לסכם 21 מקרים של חולים שסבלו מפגיעה כלייתית עקב phosphate nephropathy, 20% מאותם חולים הגיעו לאי ספיקת כליות מתקדמת ולצורך בדיאליזה. אצל חלק מהחולים השתפר התפקוד בהמשך, אולם אצל אף אחד מהם לא נצפתה החלמה מלאה של התפקוד הכלייתי. מספר כזה של מקרים, כבר אִפשר לחוקרים לשרטט גורמי סיכון רלוונטיים: גיל מבוגר (מעל 50), אי ספיקת כליות קיימת (בשלבים מוקדמים), לחץ דם לא תקין, טיפול תרופתי לבעיות לב מסוג חוסמי אנגיוטנסין II או מעכבי אנזים המהפך (ACE inhibitirs ) ומֱשָׁתנים.
במחקר שנערך בבי"ח השרון נמצאה phosphate-nephropath בחמישה מתוך 500 חולים, שעברו ניקור כליה עקב אי ספיקת כליות. נמצא קשר ישיר בין השימוש בסופודקס לבין פגיעה בכליות, כאשר אחד מהחמישה אף הגיע לדיאליזה.

ניתן לסכם ולומר, כי שלוש הסכנות העיקריות שנצפו עקב השימוש בתכשירים המכילים זרחן לצוקך ניקוי מעיים הן: אי ספיקת כליות כרונית, אי ספיקת כליות חדה והפרעות קצב הנגרמות כתוצאה מהפרת איזון המלחים. לגבי הפרעות הקצב, נעשה מחקר קודם על ידי ד"ר ישעיהו בלוסקי, מנהל המחלקה לגריאטריה בבי"ח בילינסון ופרופ' אברי שניאק, מהמערך לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, שגם בו אושרה הסכנה הכרוכה בשימוש בסופודקס.
אזהרות לגבי השימוש בסופודקס כבר ניתנו לאחרונה על ידי ה-FDA האמריקאי ולאור תוצאות המחקר בבי"ח השרון, גובשו כאמור אזהרות דומות בארץ. בנוסף מציינים החוקרים כי התפתחות נפרוקלצינוזיס, לא תמיד ניתנת לצפייה מראש ויכולה להופיע גם בנבדקים, שאינם עונים לפרופיל הסיכון. לכן, בעצם ההמלצה החד-משמעית הנובעת ממחקר זה, כמו גם מהקודמים לו, שיש להימנע משימוש בסופודקס מעל גיל 60 ובחולים עם אי ספיקת כליות.
גם שימוש בחוקן פליט המכיל זרחן, עלול לגרום לפגיעה כלייתית. לכן ממליצים החוקרים להגביל את השימוש בו בדומה להמלצות לגבי השימוש בסופודקס.

בקישור המצורף, יש תמונה משותפת של חוקרי מערך הנפרולוגיה של בי"ח השרון:
מימין: ד"ר יעקב עורי, פרופ' אברי שניאק, ד"ר אשר קורזיץ ופרופ' עוזי גפטר.