test

לדברי ד"ר איריס מנור, מנהלת היחידה להפרעות קשב של שירותי בריאות כללית בפתח תקווה, "ההפרעה מוכרת לעתים בציבור הרחב כ'היפראקטיביות', אם כי תפיסה זו שגויה, כי היא מכוונת את מלוא תשומת הלב להתנהגותו של הילד, ומתעלמת מהקושי המשמעותי ואולי העיקרי של ההפרעה, דהיינו הקושי הבסיסי והפנימי להתרכז".

ילדים עם הפרעות קשב וריכוז עלולים גם לסבול מהעדר ביטחון עצמי, ציונים נמוכים בבית הספר וקשיים ביצירת קשרים חברתיים. תסמיני ההפרעה לעתים נחלשים עם העלייה בגיל, ובעיקר התנהגויות היפראקטיביות נוטות לדעוך בגיל ההתבגרות, אולם לעתים עשויים להמשיך לגיל המבוגר.

לדברי ד"ר מנור, "בעבר התפיסה הרווחת הייתה כי קיים רצף בין מצב נורמאלי לבין בעיות קשב, אולם כיום הפרעת קשב כבר בפירוש מוגדרת כ'ליקוי', כשמזהים יותר שינויים במבנה המוחי ובפעילות המוחית שאופייניים לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז".

בשנים האחרונות גוברת המודעות סביב הסטיגמה המיוחסת לבעיות קשב וריכוז עם קטלוגן כ'הפרעה'. אין ספק שהפרעת קשב וריכוז מהווה הפרעה בכך שהיא גורמת סבל ניכר לילד ולמשפחתו, אך יחד עם זאת, היא אינה מהווה פגם – בניגוד לחלק מהדעות הרווחות.

כיום מוצעים מגוון טיפולים תרופתיים והתערבויות התנהגותיות כדי להתמודד עם ההפרעה ולמרות שאין טיפול שמוביל לריפוי, הטיפולים הוכחו כיעילים להתמודדות עם התסמינים בקרב קבוצות נרחבות של המתמודדים עמה. אבחון מוקדם בהפרעת קשב וריכוז בשילוב עם טיפול מועיל עשויים לשפר משמעותית את מצבו של המתמודד עם הפרעת קשב וריכוז.

כמה סובלים מ-ADHD?

לפי הערכות של ארגון הבריאות העולמי, 5% עד 8% מהילדים בעולם מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיקר בנים, וההפרעה לרוב ממשיכה לגיל המבוגר. מטה אנליזה שפורסמה באפריל 2023 בכתב העת Italian Journal of Pediatrics מזהה שיעור של 7.6% מהילדים שמתמודדים עם ההפרעה בגילי 3 עד 12 ו-5.6% מהמתבגרים שמאובחנים בה בגילי 12 עד 18.

במדינות מפותחות מוערך כי בין 3% ועד ל-12% מהילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז, והיא שכיחה יותר בקרב בנים, אם כי ייתכן שהיא מזוהה יותר אצל בנים עקב רכיב ההיפראקטיביות שניכר בהתנהגותם, ואילו יש קושי רב יותר בזיהוי תסמיני המחלה אצל בנות בגיל צעיר.

במשפחות שבהן אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז קיים סיכוי של 75% עד 80% להעברתה לדורות הבאים – בין אם על רקע גנטי או בעקבות דפוסי התנהגות הורית. 

בשנים האחרונות עבודות רבות הצביעו על עלייה בשכיחות הסובלים מהפרעת קשב וריכוז במדינות מערביות רבות, ובכללן בישראל, וקיימת מחלוקת האם העלייה נובעת מעלייה במודעות ובזיהוי התסמינים או ממאפיינים שונים של אורח החיים המערבי שמובילים להופעת התסמינים ו/או להחמרתם. 

בישראל – על רקע גידול במספר הילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז – בוצעו בשנים האחרונות מחקרים רבים כדי לאמוד את השפעותיה החברתיות של ההפרעה.

במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, וממצאיו פורסמו באוגוסט 2023 בכתב העת BMC Psychiatry, תועדה של הפרעות קשב וריכוז בקרב קרוב לחמישית (18.2%) במדגם של ילדים בגילי 10-7, בשכיחות דומה בקרב יהודים (18.7%) וערבים (17.8%).

גם לפי ממצאי הסקר הלאומי לבריאות בקרב מתבגרים בגילי 18-11 של משרד הבריאות שנערך בשנים 2016-2015, ומסקנותיו פורסמו בדצמבר 2024 בכתב העת Public Health, קרוב לחמישית (18.4%) אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז, ונמצא כי מתבגרים אלה נוטים שלא לבצע פעילות גופנית לפי ההמלצות (64.5%), צופים במסכים מעבר למומלץ (53.6%) וישנים מעט מדי בלילה (41.2%). 

השכיחות המתועדת של הפרעות קשב וריכוז מעט נמוכה יותר במחקרים נרחבים שנערכו בקופות החולים. במחקר שהתבסס על נתוני המבוטחים בקופת חולים לאומית, שפורסם באוקטובר 2024 בכתב העת Journal of Clinical Medicine, נמצא כי 12.9% אובחנו עם הפרעות קשב וריכוז, והשיעור עלה ל-16.2% בקרב מטופלים עם מערכת חיסונית מוחלשת שמתועדים עם חסר סלקטיבי בנוגדן אימונוגלובולין A  (מצב רפואי המסומן SIgAD, קיצור של Selective IgA Deficiency).

במחקר שהתבסס על נתוני קופת חולים מכבי בשיתוף חוקרים מאוניברסיטאות בר-אילן ובן גוריון ואוניברסיטת ווסטרן באונטאריו שבקנדה, אשר פורסם בדצמבר 2017 בכתב העת BMC Pediatrics, נמצא כי שיעור המאובחנים עם ההפרעה על פי תיעודי הקופה מקרב הילדים והמתבגרים בגילי 5 עד 17 עלה באופן המתואר על ידי החוקרים כ"דרמטי" – מ-6.8% בשנת 2005 ל-14.4% בשנת 2014. לצד זאת, בעוד שבשנת 2005 שיעור הבנים עם ההפרעה היה גבוה פי 2.94 משיעור הבנות, הרי שבשנת 2014 הפער בין המינים הצטמצם – ושיעור הבנים נותר גבוה ב-86% משיעור הבנות. שיעור הילדים והמתבגרים המטופלים בתרופות להפרעות קשב וריכוז עלה במקביל מ-3.57% בשנת 2005 ל-8.51% בשנת 2014. 

במחקר שאמד את היקף התופעה בקופת חולים כללית, וממצאיו פורסמו בתקשורת במקביל בספטמבר 2017, בגילי 6 עד 12 אובחנו 8% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז ובגילי 13 עד 17 אובחנו 15% עם ההפרעה, ובקרב בוגרים צעירים בגילי 21 עד 30 אובחנו 10% עם הפרעת קשב וריכוז. נקבע כי שיעורים אלה תואמים את האומדנים במדינות מערביות אחרות. על רקע חששות מאבחון יתר של התופעה, החוקרים ציינו כי היקפי האבחון אינם גבוהים במיוחד ותואמים את הנתונים במדינות אחרות. לצד זאת, במחקר נבדקו שיעורי האבחנה ביישובים שונים בישראל, ונמצא כי בקרב ילדים בגילי 12-6 – שיעור המאובחנים גבוה בעיקר בטבריה (10.4%), מודיעין (9.1%), אשקלון (8.7%), חיפה (8.5%) והרצליה (8.4%), בקרב מתבגרים בגילי 17-13 שיעור המאובחנים גבוה בהרצליה (24.1%), טבריה (22.1%), חיפה (16.1%), אשקלון (15.9%) ותל אביב (15.4%), בקרב בוגרים צעירים בגילי 30-21 שיעור המאובחנים היה גבוה בהרצליה (17.5%), מודיעין (15.6%) ותל אביב (12.1%).

במחקר שביקש לאתר באופן יזום ילדים עם הפרעות קשב וריכוז בכיתות א' ו-ב' בבתי ספר בירושלים, שנערך במסגרת מכון ברוקדייל ופורסם בשנת 2020, כעשירית (9.3%) זוהו עם חשד להפרעה, רובם (64%) בנים.

סוגים של הפרעות קשב

קיימים שלושה תתי סוגים עיקריים להפרעות קשב וריכוז:

* הפרעה המאופיינת בעיקר בקשיי קשב (PI או IA – קיצור של Predominantly Inattentive) המאופיינת בעיקר בתסמיני העדר יכולות מתן קשב וריכוז. ישנה אבחנה היסטורית של הפרעת קשב ADD (קיצור של Attention Deficit Disorder) –  הפרעת קשב וריכוז ללא מרכיב ההיפראקטיביות, שהתבטאה בהתנהגות מופנמת, אולם על פי הקריטריונים הקיימים כיום – המונח כבר אינו בשימוש ברפואה, ומתאים יותר להפרעה מסוג PI או IA המאופיינת בעיקר בבעיות בתחום הקשב ולא בהתנהגות היפראקטיבית, אלא לרוב דווקא בהתנהגות מופנמת וחלימה בהקיץ.

* הפרעה המאופיינת בעיקר בהיפראקטיביות ואימפולסיביות (HI – קיצור של Predominantly hyperactive/impulsive) המאופיינת בעיקר בדפוס היפראקטיבי/אימפולסיבי.

* הפרעה משולבת (C – קיצור של Combined) הכוללת מאפיינים של העדר קשב והיפראקטיביות/אימפולסיביות גם יחד.

לדברי ד"ר מנור, "החלוקה לתתי סוגים משמשת בעיקר לצורכי מחקר, אולם ללא משמעות קלינית רבה, מאחר והטיפול הרפואי בסוגים השונים זהה".

תסמינים

התסמינים העיקריים של הפרעת קשב וריכוז נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: העדר קשב והתנהגות היפראקטיבית-אימפולסיבית.

תסמינים של העדר קשב

• לרוב חוסר יכולת לתת קשב קרוב לפרטים ונטייה לטעויות עקב היסח דעת
• לרוב קושי לשמר קשב למשימות ופעילויות
• לרוב חוסר יכולת להקשיב כשפונים אליו/ה ישירות
• לרוב חוסר יכולת לעקוב אחר הנחיות וחוסר יכולת להשלים משימות/חובות בבית הספר ובמקום העבודה
• לרוב חוסר יכולת לארגן משימות ופעילויות
• לרוב הימנעות/ סלידה/ הסתייגות מביצוע משימות שדורשות מאמץ נפשי מתמשך
• לרוב נטייה לאבד דברים חיוניים למשימות ופעילויות
• נטייה להיסח דעת בקלות על ידי גירויים חיצוניים
• נטייה לשכוח פעילויות יומיומיות

תסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות

• לרוב נטייה להקיש עם האצבעות ולשבת בחוסר נוחות ותזזיתיות על כיסא
• לרוב נטייה לקום מישיבה במצבים שבהם מתבקש להמשיך ולשבת
• לרוב ריצה וטיפוס במצבים שבהם התנהגות זו אינה מקובלת/ראויה (בקרב מתבגרים ובוגרים)
• לרוב חוסר יכולת לשחק או להשתתף בפעילויות בשקט וברוגע
• לרוב במצב של 'תנועה'
• נטייה לדיבור יתר
• לרוב נטייה להשיב לשאלות בשטף של מלל עוד לפני שהשאלות הושלמו
• קושי להמתין בתור
• נטייה להתפרץ לאנשים אחרים באמצע הדברים

התסמינים לרוב מזוהים בגיל 12, אם כי לעתים הורים ומורים מעידים בדיעבד על הופעתם בגיל צעיר יותר. אצל חלק מהילדים ניתן לזהות תסמיני הפרעות קשב וריכוז כבר בגיל 3. התסמינים יכולים להיות קלים, מתונים או חמורים, ועלולים להמשיך גם לגיל המבוגר.

• עוד על תסמינים של הפרעות קשב וריכוז 

גורמים להפרעות קשב וריכוז

בעוד שהסיבות המדויקות להתפתחותן של הפרעות קשב וריכוז עדיין אינן ידועות לאשורן, מחקרים רבים מצאו קשר בין נטייה גנטית וחשיפות סביבתיות שונות לבין הפרעות אה.

• גנטיקה: כיום ההנחה כי הגורם הראשי להפרעת קשב וריכוז הוא גנטי. נמצא בעבודות כי הפרעות קשב וריכוז עשויות לעבור מדור לדור, ולאנשים עם ההפרעה יש סיכון של 75% עד 80% להעברתה לדורות הבאים. בין השאר, מחקרים מצאו קשר בין נטייה מוגברת להתפתחות הפרעות קשב וריכוז לבין מוטציות בגנים GRIN2A, GRIN2B, DRD4, DRD5 וכן מוטציות בקבוצת הגנים המסומנת באותיות GRM שהן אמנם נדירות אולם זוהו במחקרים במדגמים שונים בקרב עד 25% מהילדים עם הפרעות קשב וריכוז.

• סביבה: גורמים סביבתיים שונים הוכחו במחקרים כמעלים את הסיכון להתפתחות הפרעות קשב וריכוז, לרבות חשיפה מסוכנת לצעצועים ואדי צבעים המכילים עופרת. מחקר אמריקאי שפורסם בספטמבר 2006 בכתב העת Environmental Health Perspectives העלה כי ריכוז גבוה של עופרת בדם אצל ילדים מעלה עד פי 4.1 את הסיכון להפרעות קשב וריכוז.

• התפתחות: הפרעות התפתחותיות במערכת העצבים המרכזית זוהו גם כן בעבודות שונות כגורמי סיכון להתפתחות הפרעת קשב וריכוז.

• סיבוכי היריון ולידה: מחקרים רבים זיהו גם סיבוכים בהיריון ובלידה כגורמי סיכון אפשריים להפרעת קשב וריכוז. כך, חוקרים מהולנד מצאו בספטמבר 2015 כי מחסור בהורמוני התירואיד המופרשים מבלוטת התריס, ואפילו מחסור מתון בלבד – מעלה את הסיכון לתסמיני הפרעת קשב וריכוז. מחקר נרחב משבדיה שפורסם באפריל 2011 בכתב העת Pediatrics העלה כי ככל שילוד נולד זמן רב יותר לפני מועד הלידה הצפוי, כך גדל הסיכון שיפתח הפרעת קשב וריכוז המטופלת תרופתית. באוגוסט 2015 דיווחו חוקרים מפינלנד כי גם תינוקות שנולדים בסמוך למועד הלידה – בשבועות 37 ו-38 להיריון – נמצאים בסיכון גבוה פי 2.1 לפתח הפרעות קשב וריכוז בגילי הילדות וההתבגרות. לפי מחקר מהולנד שפורסם במאי 2012, ילדים שנולדו בשבוע 42 להיריון נמצאים בסיכון גבוה פי 2.5 לפתח תסמיני הפרעות קשב וריכוז. חוקרים אמריקאים מצאו במאי 2015 כי ילדים לאימהות שסבלו מהשמנה חמורה עוד טרם ההיריון היו בסיכון גבוה פי 4.5 לפתח הפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי. מחקרים קשרו גם בין חשיפה לסיגריות ואלכוהול בהיריון לבין התפתחות הפרעות קשב וריכוז. עם זאת, מחקר מדנמרק שפורסם בפברואר 2015 הפיג חששות כשקבע כי פיטוצין המשמש לזירוז הלידה אינו מעלה את הסיכון להפרעות קשב וריכוז.

• תזונה: מחקרים שבחנו את הקשר בין תסמיני הפרעות קשב וריכוז ובעיקר היפראקטיביות לבין תזונה ולרכיבים תזונתיים ספציפיים – ובעיקר לסוכר, ממתיקים מלאכותיים, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח – לא העלו עד כה ממצאים חד משמעיים, וככל הנראה תזונה לבדה אינה משפיעה על התפתחות ההפרעה, ועשויה להשפיע על הסיכון באופן מתון – רק בשילוב עם גורמי סיכון נוספים. סקירת מחקרים בנושא שפורסמה בתחילת 2012 בכתב העת Pediatrics העלתה כי דיאטות מגבילות כמו הימנעות מסוכרים וצבעי מאכל לא יעילות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. עם זאת, מחקרים העלו כי שינוי בתזונה של ילדים שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז – עשוי להוביל להטבה במצבם, ובדגש על תזונה בריאה עשירה בדגים, ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים.

גורמים סביבתיים שונים הוכחו במחקרים כמעלים את הסיכון להתפתחות הפרעות קשב וריכוז, לרבות חשיפה מסוכנת לצעצועים ואדי צבעים המכילים עופרת.

סיבוכים ותחלואה נלווית

מחקרים רבים הצביעו על כך שהפרעות קשב וריכוז מעלות את הסיכון למצבים כרוניים נוספים ותחלואה נלווית.

ככלל, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים להפרעות התנהגותיות קשות בבתי הספר, נוטים להיות מעורבים יותר בתאונות כילדים ומתבגרים, נוטים לסבול מהערכה עצמית נמוכה, נוטים להפרעות בתפקוד החברתי ונוטים יותר להתמכר לאלכוהול וסמים.

הפרעת קשב וריכוז נוטה להתלוות להפרעות פסיכיאטריות נוספות. לפי מטה אנליזה של חוקרים מסקנדינביה, שפורסמה ביוני 2025 בכתב העת Clinical Psychology Review, ההפרעות השכיחות ביותר אצל ילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז כוללות הפרעת התנהגות הפרעה התנהגותית המאופיינת בכעס, תוקפנות ומרדנות כלפי דמויות סמכות המופיעה לרוב בגיל הגן או בית הספר (34.7%), הפרעות חרדה (18.4%), פוביות ספציפיות (11%), הרטבות לילה (10.8%) והפרעת התנהגות המלווה בהתנהגויות אנטי חברתיות ומרדניות (10.7%). ללא טיפול הולם, הפרעת קשב וריכוז גם מעלה את הסיכון לאובדנות, ולפי מטה אנליזה בנושא שפורסמה ביוני 2025 בכתב העת Brain and Behavior, אנשים עם הפרעת קשב וריכוז בסיכון גבוה פי 3.3 לנטייה אובדנית ולניסיונות אובדניים.

לפי מטה אנליזה מארה"ב שפורסמה במארס 2023 בכתב העת Journal of Attention Disorders, הפרעת קשב וריכוז קשורה בקשיי שפה ולשון.
כמו כן, לפי מחקרים, 50% עד 80% מהילדים עם הפרעה על ספקטרום האוטיזם סובלים גם מהפרעת קשב וריכוז ול-25% מהילדים עם אפילפסיה יש הפרעת קשב וריכוז.

הפרעות קשב וריכוז נקשרו במחקרים רבים גם להפרעות שינה, לרבות לקשיי הירדמות, שינה לא שקטה, קושי להתעורר ושינה חודרנית. לפי מטה אנליזה של חוקרים מבלגיה, שפורסמה במארס 2023 בכתב העת JCPP Advances, מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז מדווחים על יותר הפרעות שינה במהלך הלילה.

כמו כן, מחקרים מצאו קשר בין הפרעות קשב וריכוז לתחלואה כרונית נלווית. לפי ניתוח של ממצאי מחקר מעקב נרחב להתפתחות הילד במחוז קוויבק בקנדה, שפורסם בדצמבר 2023 בכתב העת Lancet Child & Adolescent Health, הפרעות קשב וריכוז בילדות נקשרו בעלייה של 14% בסיכון לעלייה במשקל בגיל ההתבגרות, עלייה של 10% בסיכון להיפגעויות לא מכוונות בהתבגרות, עלייה של 10% בסיכון לעששת בגיל ההתבגרות. מחקר ישראלי שפורסם באוקטובר 2023 שמבוסס על נתוני נבדקים מישראל מזהה סיכון גבוה פי 3 לדמנציה ואלצהיימר אצל מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז. מחקר אמריקאי ממאי 2013 מצא קשר בין הפרעות קשב וריכוז בילדות והשמנה בהמשך החיים, ונמצא בו כי בנים שאובחנו עם הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות בגיל צעיר בסיכון כפול לגדול להיות מבוגרים שמנים. חוקרים מהולנד מצאו באוגוסט 2013 כי הפרעות קשב וריכוז קשורות לאסתמה, אלרגיות ואטופיק דרמטיטיס, ונמצא כי בקרב ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז –  34% סובלים גם מאסתמה ו-35% מאלרגיה כלשהי.

בבחינת התחלואה הנלווית להפרעות קשב וריכוז, יש לציין כי גם הטיפולים התרופתיים להפרעות אלה מלווים בסיכון לתופעות לוואי וסיבוכים – עד כדי תחלואה כרונית. בעשור הקודם פורסמו מחקרים שקשרו בין תרופות להפרעות קשב וריכוז ועלייה בסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם. למרות שהממצאים בנושא אינם חד משמעיים, ומחקרי מטה אנליזה חדשים שוללים קשר זה, מטה אנליזה שפורסמה במאי 2025 בכתב העת Lancet Psychiatry עדיין מזהה נטייה לעלייה לדופק לב מואץ ובערכי לחץ הדם אצל המטופלים בתרופות אלה.

אבחון הפרעות קשב וריכוז

הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב וריכוז עודכנו במאי 2013 במהדורה החמישית של ספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ה-DSM-5, וכיום אצל ילדים יש צורך בשישה תסמינים כדי לקבל את האבחנה, כשבקרב מבוגרים מעל גיל 17 נדרשים רק 5 תסמינים.

בקרב מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז יש צורך להופעת התסמינים למשך שישה חודשים לפחות וכן נדרשות עדויות ברורות כי התסמינים פוגעים באיכות החיים ובתפקוד החברתי, הלימודי ו/או התעסוקתי.

בנוסף, אצל ילדים קטנים יש צורך לוודא כי ההתנהגות שונה מזו של ילדים נורמאליים באותו הגיל. עם זאת, יש צורך לוודא כי ילדים אינם מאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז רק בגלל שהם שונים מאחיהם/ חבריהם. זאת מאחר ורוב הילדים הבריאים נוטים להיות במצבים מסוימים היפראקטיביים או אימפולסיביים. לפני גילי בית הספר אין זה חריג שילד יפגין טווח קצר של קשב ולא יוכל להתמיד בפעילות לאורך זמן. כמו כן, הנטייה של ילדים קטנים להיות אנרגטיים באופן שעשוי להפגין התנהגות היפראקטיבית – היא נטייה טבעית.
לכן – ככלל אבחון הפרעת קשב וריכוז לרוב יינתן מעל גיל 12, פרט למצבים של ילדים קטנים שבהם ניתן לזהות בעיות משמעותיות בתפקוד בבית ובבית הספר לפני גיל זה. לפי הנחיות איגוד רופאי הילדים האמריקאי (AAP) שפורסמו באוקטובר 2011 בכתב העת Pediatrics, אבחון הפרעת קשב וריכוז מתאפשר מגיל 4 בלבד.

תהליך האבחון הסופי של הפרעת קשב וריכוז עשוי לכלול מספר רכיבים:

• בדיקה רפואית – כדי לשלול סיבות אפשריות אחרות להופעת התסמינים.
• איסוף מידע רפואי, חברתי, משפחתי ואישי – לרבות תיעודים למחלות קודמות ותיעוד מבית הספר של הילד.
• ראיונות ומילוי שאלונים – הניתנים להורים, מורים ומכרים נוספים של הילד.

אבחנה מבדלת: בתהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז, יש צורך להבחין בין תסמיני הפרעות קשב וריכוז להפרעות פסיכיאטריות אחרות ולוודא שהתסמינים לא מופיעים רק במצב של התקף פסיכוטי – אז הסיכויים גבוהים יותר לאבחנה של סכיזופרניה וכן יש להבדיל את תסמיני הפרעות קשב וריכוז מהפרעות במצב הרוח לרבות דיכאון וחרדה, הפרעות לימוד, קשיי שפה, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעות אישיות, הפרעת התמכרות ותסמיני גמילה, הפרעות המאופיינות בפרכוסים, בעיות בראייה/ בשמיעה, סינדרום טורט, מצבים רפואיים שמשפיעים על החשיבה/ ההתנהגות, הפרעות שינה, הפרעות בתפקוד בלוטת התריס ופגיעות מוחיות. לדברי ד"ר מנור, "האבחנה המבדלת חשובה, אך מעבר לכך – היום הדגש כבר אינו על אבחנה בודדת, וידוע שיש המון תחלואה נלווית" (פירוט סיבוכים רפואיים נלווים מפורט בהמשך).

מחקרים לאחרונה מזהים פערים באבחון הפרעות קשב וריכוז בין אוכלוסיות. בין השאר, עבודות מרמזות כי בישראל עשויים להיות פערי נגישות לאבחון הפרעות קשב וריכוז בקרב מתבגרים במשפחות ממעמד סוציואקונומי נמוך, בין השאר על רקע עלות גבוהה של תהליך האבחון שמאפשר בהמשך הקלות למתבגרים במבחנים בבתי הספר. מטה אנליזה מבריטניה שפורסמה בקיץ 2024 מצאה כי מורים נוטים יותר להפנות ילדים קטנים בכיתה לאבחון הפרעות קשב וריכוז.
אחד המבדקים שנתקבעו בישראל בתהליך האבחון של הפרעות קשב וריכוז הוא 'מבדק TOVA' (טובה) – מבדק ממוחשב להערכת תפקוד מתמשך, שיתרונו שהוא אינו דורש ידע מוקדם של שפה או חשבון בהבדל מבדיקות ממוחשבות אחרות. מטרת מבדק TOVA לאפשר הערכה אובייקטיבית של מרכיבי הקשב, והוא בודק ישירות את הנבדק ואת יכולתו להתמודד עם מטלה חדגונית ומשעממת יחסית לאורך זמן. בשנים האחרונות פותחו מבדקים ממוחשבים נוספים להפרעת קשב וריכוז, לרבות MOXO, BRC ו-NeuroTRAX.
לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות העוסק באבחון הפרעת קשב וריכוז שפורסם בשנת 2010, המבדקים הממוחשבים לבדם אינם מהווים תחליף לאבחנה קלינית, אלא רק כלי עזר באבחון.  אצל מטפלים רבים נעשה שימוש במבדקים אלה כדי לאמוד את יעילות הטיפול התרופתי, לאחר שלב האבחנה. לדברי ד"ר מנור, "מדובר בכלי עזר אובייקטיבים שיש להם משמעות גדולה, אך הם נוספים על הבדיקה הרפואית והשאלונים, ולא מחליפים אותם".

• פרטים מלאים על אבחון הפרעות קשב וריכוז
• עוד פרטים על מבדק TOVA
• שאלון עצמי: האם יש לי הפרעת קשב וריכוז?

איך מטפלים בהפרעת קשב וריכוז?

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז כולל בעיקר תרופות, טיפול התנהגותי וכן טיפולים באמצעות אימון ובשיטות המקובלות בחינוך הילד. אמנם כיום אין טיפול שמרפא מהפרעות קשב וריכוז, אולם טיפול יכול להקל בתסמינים השונים.

תרופות ממריצות

התרופות המרכזיות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הן תרופות ממריצות – סטימולנטים (stimulants) המכילות את החומר הפעיל מתילפנידאט, בהן:

• מתילפנידאט המשפיע לארבע שעות המשווק בשמות ריטלין (Ritalin), רפנידט (Rephenidate).
• מתילפנידאט בשחרור איטי המשפיע לשש שעות ומשווק בשמות המסחריים ריטלין SR ורוביפן SR
• מתילפנידאט בשחרור מושהה הפועל למשך שמונה שעות המשווק בשמות המסחריים ריטלין LA וריבאניר LA.
• מתילפנידאט בשחרור מושהה הפועל למשך 12 שעות המשווק בשמות המסחריים קונצרטה (Concerta) ופנידין (Phenidin).

לצידן משווקות תרופות המכילות נגזרות מתילפנידאט:

• תרופות המכילות את החומר הפעיל דקסמתילפנידאט המהווה נגזרת של מתילפנידאט, המשווקות בישראל בשם פוקלין (Focalin) ובעולם גם בשמות מטדקס ומיקודין SK. לתרופה זו פחות תופעות לוואי, והיא משפיעה למשך 9-8 שעות.
• מדבקות דיטרנה (Daytarna) להדבקה על הירך המכילות מתילפנידאט בשחרור מושהה הפועל למשך 12-10 שעות.

מחקרים העלו כי תרופות ממריצות עשויות להפחית את תסמיני העדר קשב והיפראקטיביות – לעתים תוך פרק זמן קצר ביותר של שעות בודדות. עם זאת, תרופות אלה מלוות בסיכון מוגבר להתמכרות, והפסקתן עלולה להיות מלווה בתסמיני גמילה. 

התאמת המינון התרופתי דורשת מלאכת מחשבת. מינון התרופות להפרעות קשב וריכוז מותאם לכל ילד בנפרד בהתאם לתסמינים מהם הוא סובל ודרגת חומרתם ותופעות הלוואי השונות. בעוד במדינות רבות במערב נהוג לתת טיפול תרופתי במינון עולה, תוך ביקורים תכופים במרפאה מדי שבוע למשך חודשיים לפחות עד לזיהוי המינון הספציפי הנדרש למטופל, הרי שבארץ נהוג יותר להציע מינון כלשהו ולבחון את יעילותו כעבור חודש, בין השאר תוך שימוש במבדק TOVA.

לדברי ד"ר מנור, התפיסה המדגישה את אלמנט ההיפראקטיבי על פני תסמיני הקשב עלולה להוביל לטיפול במינון תרופתי נמוך מדי. "לעתים ההצלחה של הטיפול נמדדת לפי עד כמה הילד רגוע יותר ולא אם הוא מרוכז יותר – מה שדורש לרוב מינון תרופתי יותר גבוה. לכן לעתים הטיפול מתייצב על מינון נמוך שגורם לרגיעה אבל לא מטפל בריכוז, ולכן יעילותו של הטיפול למעשה חלקית ועלולות להתפתח תופעות לוואי", היא מציינת.

אמפטמינים – תרופות ממריצות מהדור החדש

בשנים האחרונות פותחו תרופות נוספות מהדור החדש שמועילות למתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז שאינם מגיבים לתכשירי מתילפנידאט או שמפתחים כלפיהם תופעות לוואי מורכבות.

ממריצים מהדור החדש מקבוצת האמפטמינים (Amphetamines) כוללים את התרופות:

• תרופה המשווקת בישראל כ'אטנט' (Attent) ו'אמפטמין מיקס' (Amphetamine Mix ER) ובעולם בשמות אדרל (Adderall) ומידייס (Mydayis). התרופה מכילה את החומרים הפעילים אמפטמין סולפט, דקסטרו אמפטמין סולפט, אמפטמין אספרטט מונוהידרט ודקסטרו אמפטמין סכרט, במינונים משתנים.
• נגזרת של אמפטמין בשם ליסדקסאמפטמין (Lisdexamfetamine) המשווקת בישראל בתרופות ויואנס/ ויוואנס (Vyvanse) וליסדקסה (Lisdexa).
• דקסדרין (Dexedrine) המכילה את החומר הפעיל דקסטרואמפטמין (Dextroamphetamine) היא תרופה נוספת להפרעות קשב וריכוז מקבוצת האמפטמינים שאינה רשומה בישראל.

תרופות נוספות חדשות

• אטומוקסטין (Atomoxetine) – חומר פעיל הפועל בצורה ייחודית השונה מהאמפטמינים המשווק בשמות אטומיק (Atomic) וסטרטרה (Straterra). תרופה זו משתייכת לקבוצת המעכבים הסלקטיביים של ספיגה החוזרת של המוליך העצבי נוראפינפרין (sNRI, קיצור של selective Norepinephrine Reuptake Inhibitor). בהבדל מהתרופות הממריצות, לתרופה זו עשוי להידרש זמן עד שהיא מתחילה להשפיע, לעתים מספר שבועות. תרופה זו משמשת כיום כ'קו טיפול שני' לאלו שלא מגיבים לממריצים או שמפתחים תופעות לוואי קשות כנגדם.
• קלונידין (Clonidine) המשווקת בשמות קלוניריט ונורמופרסאן, המשמשת בין השאר גם לטיפול ביתר לחץ דם, מיגרנות וגלי חום אצל נשים בגיל המעבר. תרופה זו מציגה כיום יעילות נמוכה כטיפול בהפרעות קשב וריכוז. בפברואר 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי את התרופה אונידה בשחרור מושהה (Onyda XR) שמכילה למעשה קלונידין בשחרור מושהה והיא היחידה להפרעות קשב וריכוז שזמינה בנוזל ולא בכדורים ולכן מתאימה גם לילדים קטנים יותר, הניתנת בטיפות לנטילה יומיומית לפני השינה. התרופה עדיין אינה משווקת בישראל.

טיפולים לא תרופתיים

מעבר לתרופות, ישנם טיפולים נוספים שנמצאו במחקרים כיעילים לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ונתפרים באופן ספציפי לכל מטופל בהתאם לתסמינים ולחומרתם, לרבות:

• טיפול פסיכותרפי – המאפשר לילדים עם הפרעת קשב וריכוז להעלות נושאים שמטרידים אותם וללמוד דרכים להתמודד עם התסמינים. הטיפול ניתן כיום לרוב בגישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT, קיצור של Cognitive Behavioral Therapy).
• טיפול התנהגותי להורים – המבוסס לרוב על גישה קוגניטיבית-התנהגותית (CBT), הכולל למשל הדרכה לגבי שימוש בתגמולים ובהפסקות כדי להתמודד עם התנהגויות חריגות.
• לימוד מיומנויות הוריות.
• טיפול משפחתי – נמצא יעיל כדי לסייע להורים ולאחים ואחיות של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז לשכך את המתח השורה בבית.
• אימון מיומנויות חברתיות.

בנוסף, מומלץ להורים בבית לאמץ התנהגויות שהוכחו כמפחיתות את תסמיני הפרעות קשב וריכוז, לרבות הפגנת חיבה רבה לילד, פינוי זמן להנאה עם הילד, שיפור הערך העצמי של הילד על ידי הקניית משמעת, הקפדה על ארגון וסדר יום, הכוונת הילד תוך שימוש במילים פשוטות, הקפדה על מנוחה לילד, זיהוי מצבים מורכבים אצל הילד בסביבתו – לרבות בגן ובבית ספר בשלב מוקדם, ואימוץ דפוס סובלני כלפי הילד ושמירה על פרספקטיבה. כמו כן, מומלץ גם להוריו של ילד עם הפרעות קשב וריכוז לשמור על מנוחה ולא להיות מתוח – כדי להשרות אווירה טובה לילד ולהיות הורה מועיל יותר עבורו. להורי ילד עם הפרעות קשב וריכוז מומלץ לנהל תקשורת רציפה עם המורים בבית הספר כדי לסייע לילד להתמודד עם שעות הלימוד וחיי החברה בתקופת הלימודים.

מי מטפל בהפרעת קשב וריכוז?

אחת הבעיות בכל הקשור להפרעות קשב וריכוז הוא מיקומה של ההפרעה בתוך תחומי הרפואה השונים. כיום מטפלים בה, בישראל, נוירולוגים, פסיכיאטרים ורופאי משפחה וילדים, בעיקר כאלו שעברו הכשרה ייעודית לנושא. אמנם לכל אחד מהם ידע מסוים בנושא, אך ידע זה אינו זהה.

רפואה משלימה

מאחר והפרעות קשב וריכוז הן הפרעות מורכבות, ולכל ילד הסובל מהם יש שילוב ייחודי של תסמינים, קשה להמליץ על טיפולים באופן גורף לכלל הילדים. בחלק מהמקרים מומלץ להסתייע גם בטיפולים מהרפואה המשלימה והאלטרנטיבית. ישנן משפחות שמעדיפות טיפולים אלה על פני טיפולים תרופתיים – על רקע תופעות הלוואי האפשריות של התרופות, אולם ההמלצה היא שניתן לשלב טיפולים אלה עם טיפולים תרופתיים והתנהגותיים כדי להוביל לשיפור הטוב ביותר אצל הילד – וזאת לאחר היוועצות עם הרופא המטפל.

מחקרים שונים מצאו כי מספר טיפולים ברפואה משלימה ואלטרנטיבית יעילים בהפחתת תסמיני הפרעות קשב וריכוז לרבות יוגה ומדיטציה, פעילות גופנית סדירה – שהוכחה כבעלת השפעה חיובית לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, מלטונין – אשר לפי סיכום מחקרים שבוצע במכון הלאומי לרפואה משלימה ואינטגרטיבית בארה"ב (NCCIH) קיימות עדויות מוגבלות ממחקרים קליניים כי ביכולתו לסייע להפרעות שינה המאפיינות צעירים עם הפרעות קשב וריכוז ואימוני נוירו פידבק – במהלכם מטופלים לומדים באמצעות משוב לאמן את המוח כדי לייצר דפוסי פעילות מוחית מסוימים שיכולים להקל על תסמיני הפרעת קשב וריכוז. 

כמו כן, יש מחקרים ספורים המעידים על אפשרות לתועלת להפחתת התסמינים של הפרעות קשב וריכוז בטיפולי דיקור סיני, כירופרקטיקה וגירוי מגנטי מוחי – אם כי הראיות כיום חלקיות ביותר.

כיום אין ראיות על צמחי מרפא ספציפיים המסייעים להפרעות קשב וריכוז, ובעת החלטה על נטילת צמחי מרפא – יש להיוועץ ברופא כדי לוודא שאין שילוב בעייתי עם התרופות.

מחקרים ספורים בעבר הצביעו גם על קשר בין מחסור בברזל, אבץ ומגנזיום לבין החמרה בתסמינים של הפרעות קשב וריכוז. לכן לעתים מומלץ לשלב נטילת ויטמינים ומינרלים – בהתאם למינונים המומלצים להשלמת חוסרים מהתזונה. לפני נטילת תוספי תזונה יש להיוועץ ברופא לפני נטילתם, כדי לוודא שאין שילוב בעייתי עם הטיפול התרופתי.

• עוד על רפואה משלימה להפרעות קשב וריכוז 

האם ניתן להחלים מהפרעת קשב וריכוז?

התרופות והטיפולים הנוספים שקיימים כיום להפרעות קשב וריכוז לא הוכחו כמרפאים מההפרעה, אולם הם מסייעים להפחתת התסמינים.

עד כה המחקר לא הצליח לזהות באופן חד משמעי גורמי סיכון להמשך הפרעת הקשב והריכוז לגיל המבוגר, ועד כה לא נמצא קשר בין מין, אתניות, מצב סוציו אקונומי וחומרת התסמינים – לבין הסיכוי להמשך ההפרעה בגילי הבגרות, וייתכן שהסיבה לכך נעוצה בתפקודים מוחיים שונים. לדברי ד"ר מנור, "ידוע כי יש החלמה-'רמיסיה' מהפרעות קשב וריכוז אך היקפה לא ידוע לחלוטין".

הפרעת קשב וריכוז בגיל המבוגר

לעתים הפרעת קשב וריכוז מחמירה עם העלייה בגיל. בסתיו 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים על כך שילדים עם הפרעות קשב וריכוז עשויים למצוא עצמם מתקשים יותר בעבודה ובמערכות היחסים כמבוגרים.

לפי סקירה בנושא של חוקרים ישראלים, שפורסמה באפריל 2016 בכתב העת International Journal of Psychiatry on Clinical Practice, עד שני שליש מהילדים שמאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז סובלים מתסמינים של הפרעות אלה גם בגיל המבוגר, ושכיחות ההפרעה נאמדת ב-2.5% עד 5.2% מהאוכלוסייה הבוגרת.

• על אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל מבוגרים

סייעה בהכנת הכתבה ד"ר איריס מנור, מנהלת היחידה להפרעות קשב של שירותי בריאות כללית בפתח תקווה ויו"ר החברה להפרעת קשב בהסתדרות הרפואית

עדכון אחרון: ספטמבר 2025