טסט

אוסטאופורוזיס (Osteoporosis) היא מחלה המאופיינת בירידה בכמות ו/או בחוזק העצם תוך שינוי במבנה הפנימי שלה, כך שהעצם אינה מסוגלת לעמוד בעומס שגרתי. כתוצאה מכך נוצרים שברים לאחר חבלה מינימלית, כגון נפילה מגובה עמידה או ללא חבלה כלל, במקומות אופייניים בשלד: חוליות עמוד השדרה, צוואר הירך, עצם הזרוע סמוך לכתף, האמה, סמוך לשורש כף היד ועוד.

אוסטאופורוזיס בשלבים המוקדמים מהווה "מחלה שקטה" נטולת תסמינים אופייניים. הביטוי הקליני הראשון שלה הם השברים האופייניים. בדיקת צפיפות עצם הנה מדד כמותי שקשור בסיכון להופעת שברים, אך מרבית השברים מתרחשים באנשים שצפיפות העצם שלהם לא חצתה את רף ההגדרה של אוסטאופורוזיס.
קיימות מספר אבחנות הנוגעות לממצאי בדיקות צפיפות העצם:
צפיפות עצם תקינה
צפיפות עצם תקינה מוגדרת על ידי ארגון הבריאות העולמי כסטיית תקן אחת (כלומר עד כ-10%) מתחת לערך ממוצע של מבוגרים בריאים תואמי מין 

אוסטאופורוזיס מוגדרת כיותר מ-2.5 סטיות תקן (כלומר 25%) מתחת לערך ממוצע של מבוגרים בריאים תואמי מין בגיל 30.

שכיחות התופעה

אוסטאופורוזיס היא הפרעה שכיחה ביותר באוכלוסייה הכללית. לפי מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2021, שכיחות התופעה נאמדת בקרוב לחמישית (18.3%) מאוכלוסיית העולם. שכיחות גבוהה במיוחד מתועדת בעבודה זו ביבשת אפריקה בקרב מעל לשליש (39.5%) מהאוכלוסייה הבוגרת.

גם לפי מטה אנליזה נוספת שפורסמה באוקטובר 2022 בכתב העת Osteoporosis International, אוסטואופורוזיס מתפתחת אצל כחמישית (19.7%) מאוכלוסיית בעולם, כשהמצב המקדים – אוסטאופניה – שכיח אצל קרוב למחצית (40.4%) מהאוכלוסייה. השכיחות של אוסטאופורוזיס משתנה בסקרים במדינות שונות שנכללות בניתוח, בין 4.1% בהולנד ל-52% בתורכיה, וגם בעבודה זו שכיחותה גבוהה במיוחד ביבשת אפריקה.
לפי נתוני אגודת האוסטאופורוזיס העולמית (IOF), כ-200 מיליון נשים ברחבי העולם מתמודדות עם אוסטאופורוזיס, בהן כעשירית מהנשים מגיל 60 ומעלה, חמישית מהנשים בגיל 70 ומעלה, שני חמישיות מהנשים בגיל 70 ומעלה וכשני שליש מהנשים בגיל 90 ומעלה.
בישראל, סקרי הבריאות והתזונה של משרד הבריאות מזהים שכיחות גבוהה של דיווחים עצמיים על אוסטאופורוזיס. בסקר שנערך בשנים 2011-2009 באוכלוסייה הבוגרת בגילי 75-35, והתבסס על מדגם של 310 איש, קרוב לעשירית (11.2%) דיווחו כי אובחנו עם אוסטאופורוזיס. בסקר בקרב מבוגרים בגילי 65 ומעלה שבוצע בשנים 2015-2014, וכלל 1,705 נבדקים, כרבע (24.7%) דיווחו כי אובחנו אי פעם עם אוסטאופורוזיס – 37.1% מהנשים ו-9.1% מהגברים.
במחקר שהתבסס על נתונים שהתקבלו מקופת חולים מכבי, שפורסם במארס 2015, תועד אבחון של אוסטאופורוזיס בקרב 19% מהמבוטחים מגיל 50 ומעלה, כאשר לרבע מתוכם (28%) לא היה תיעוד לקבלת טיפול תרופתי ייעודי למחלה. לפי מחקר זה, אוסטאופורוזיס אובחנה בגיל ממוצע של 62 שנים אצל נשים ו-64 שנים אצל גברים.

מי בסיכון לדלדול עצם? 

אוסטאופורוזיס פוקדת נשים וגברים ושכיחותה עולה עם הגיל. לפי מחקרים, אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל חמישה גברים יסבלו מהתופעה במשך חייהם. לאחרונה מתריעים חוקרים כי על רקע היזדקנות האוכלוסייה – אוסטאופורוזיס צפויה להפוך למחלה נפוצה עוד יותר שתאתגר את מערכות הבריאות בשנים הבאות.
היות ולמרבית המטופלים שחוו שברים אוסטיאופורוטיים אופייניים הייתה צפיפות עצם גבוהה מזו שמוגדרת כאוסטיאופורוטית, אימץ ארגון הבריאות העולמי (WHO) אמצעי להערכת סיכון שברים בשם ,FRAX שפותח על ידי ועדת היגוי של IOF (קיצור של International Osteoporosis Foundation). אמצעי זה כולל גורמי סיכון קליניים שיפורטו בהמשך והוא זמין במחשב לכל רופא. סיכון השברים הייעודי פותח לגבי כל מדינה לפי נתוני שברים באוכלוסיה ונתוני תמותה. ישראל נכללת ב-FRAX מסוף שנת 2014. ניתן להשתמש ב-FRAX עם או בלי תוצאות בדיקת צפיפות עצם.
גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס שנכללו במדד ה-FRAX כוללים:
1. גיל: הסיכון לשברים גדל עם העלייה בגיל.
2. מין: הסיכון לשברים אצל נשים גבוה מזה של גברים. לפי מטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2021, השכיחות העולמית של אוסטאופורוזיס עומדת על קרוב לרבע (23.1%) מהנשים ומעל לעשירית (11.7%) מהגברים.
הסיבה לכך היא שלנשים מראש מסת עצם נמוכה בהשוואה לגברים ובהבדל מגברים – נשים גם מאבדות מסת עצם בקצב מהיר יותר עם העלייה בגיל המעבר בתקופה הסמוכה להפסקת המחזור (מנופאוזה). כך, מגיל 20 עד 80, נשים מאבדות בממוצע כשליש ממסת העצם בירך, בהשוואה לאובדן של רבע בלבד ממסת העצם בקרב גברים.

מהם התסמינים של אוסטאופורוזיס? 

כאמור, אוסטאופורוזיס בשלבים המוקדמים מהווה "מחלה שקטה" נטולת תסמינים אופייניים. שברים בעצמות הם הביטוי הקליני העיקרי של אוסטאופורוזיס, ואלו מתרחשים בעיקר בירך, עמוד השדרה ופרק כף היד.
שבר אוסטיאופורוטי עלול להיגרם גם מחבלה קלה, למשל לאחר נפילה מגובה בעמידה או ללא חבלה כלל. כל שברי אוסטיאופורוטי קשור בעלייה בסיכון לשברים אוסטיאופורוטיים נוספים. לכן חשוב מאוד לא להסתפק בטיפול אורטופדי בלבד, אלא לקבל טיפול תרופתי למניעת שברים נוספים, גם אצל חולים שצפיפות העצם שלהם אינה בתחום אוסטיאופורוטי.
שברים בחוליות עמוד השדרה הפוגעים בגופי החוליות מגובה גבי 4 (דהיינו חוליות D4 או T4 ) לאורך עמוד השדרה, עד חוליה מותנית אחרונה מס 5 (דהיינו חוליה L5) מתרחשים בכ-50% מהמקרים ללא כל חבלה. גופי החוליות שנושאים את משקל גופינו אינם עומדים בעומס ונדחסים, שברים אלה נקראים 'שברים תמטים' או 'שברי דחיסה'. לעתים קרובות הסובלים מהם אינם מודעים להתרחשותם, כי הם מלווים בכאב גב מתון יחסית. ניתן לראותם בקלות ברוב המקרים בצילום רנטגן צדדי של חוליות גביות ומותניות, שם נצפית הנמכה בגובה גוף החוליה השבורה בשיעור של 20% לפחות. במקרים קשי אבחון, בעיקר באנשים עם עקמת (סקוליוזיס) קשה ניתן להיעזר בבדיקת CT או MRI של עמוד שדרה.